יש מצב שאני כותבת עכשיו את הרשומה הראשונה מזה כמעט שנתיים. אז אל תסתכלו אחורה ותשאלו למה הפסקתי לכתוב וגם לא מה פתאום חזרתי. ככה וזהו. אין מה לבכות על חלב שנשפך. בעיקרון זה בעיני הרגל מגונה, אינני נוהגת לעשותו ככלל, וחוצמיזה, שנתיים? מישהו כבר שטף את החלב הזה מזמן או שהוא כבר התייבש והתפוגג עם הרוח.
אזהרת ספויילר, הרשומה הזו לא מתאימה לבלוג של יצירה. היא יותר רשומה של חרטבונה ריגשית, מעורבת בקיטש, שלרבים יבוא להקיא. אז אתם מוזמנים לסגור את החלון ולחזור בשבוע הבא, גג שבועיים, לרשומות יותר מהוגנות ברוח הבלוג הזה. אני רוצה לסכם את 2015 שלי, טוב לכם? ולמי שעוד לא הספיק לסגור את החלון או שמתלבט אם להסתכן בדביקות, אתן את השורה התחתונה, כדי שתבינו. 2015 היתה שנה מדהימה מבחינתי! כל כך מדהימה שלא כל כך בא לי שהיא תסתיים, אבל היא הסתיימה. ואני נאלצת להללה שלא בפניה. השנה הזו נפתחה, מבחינתי, כשא' (או ד', תלוי איזו אות אתה מעדיף) נתן לי איזו wake up call לפני שנה. אמנם זה היה בסוף השנה הקודמת אבל זה כל כך 2015 ואני חייבת להודות לו. אנחנו חברים מלא שנים (27!!!! אתה קולט?) וקריאת ההשכמה הזו היא אחת המתנות הנפלאות ביותר שהענקת לי. אז תודה ענקית. אני חייבת לציין (רק אם נשארו עדיין קוראים הססנים שטרם החליטו אם להמשיך לקרוא, שזה הולך להיות יותר דביק. מבטיחה) שאני מהטיפוסים המתלהבים וכשטוב לי אני באקסטזה וכשלא טוב לי אני ממש במצב רע. ולא, זה לא קורה הרבה שרע לי. אני לא בנויה להרגיש רע.
יש לי בית חדש מקסים וחמים שאני פשוט מאוהבת בו. ובניתי לי משרד מקסים ו"לופטי" משהו, עם שולחן עבודה ענק וגופי תאורה מהממים. הפכתי את משטח האבנים משתלבות, שהיה דוחה ברמות, לגינה קטנה ומקסימה, שעדיין איננה מושלמת אבל היא מתפתחת לה ופורחת ומעניקה כל כך.
העסק שלי עבר תהפוכות נפלאות ואפשר לומר שיצאתי לדרך חדשה. ואוטוטו עולה לאויר האתר החדש שלי, שאומנם כבר יצא בשנה הבאה אבל עבדנו עליו, רוני, נתנאל ואני, לגמרי ב2015. האלופים. תודה. * יש לי לקוחות נהדרים שליוו אותי השנה בהמון הבנה ואהבה ואני לא כותבת אותיות כי זה מלא, אבל הם יודעים יפה מאוד מי מהם התקשר לברר, ולברך, ולעודד ומי הבין וחייך והמתין בסבלנות לכל המהפכים שלי. * המשפחה שלי התחזקה כל כך והראתה מה היא באמת שווה וכמה היא אמיתית ויודעת להתמודד. אני באמת חושבת, יקירי, שאם כולנו נביט אחורה על השנה הזו אז נראה כולנו, ממש כוווולנו, כמה אנחנו יותר מודעים לדברים שעד השנה הזו חשבנו שהם מובנים מאליהם. והילדים שלי… נסיכים. אני מרגישה שהשנה הצלחנו למצוא קרבה רגשית ולדבר על דברים שבלב (לא פשוט עם בנים. לא מובן מאליו) כמה יפה צמחתם והתקדמתם כל אחד בתחומו ובכיוונו. גאווה של אמא. אתם האושר הכי גדול שלי. הכי. נקודה. * והאנשים שפגשתי השנה. אוחחח… הרבה אנשים שהיטיבו עימי כל כך, כל אחד בדרכו המיוחדת העניק לי מתנה להמשך הדרך. חיוך, ולמידה, וכיוון, ושמחה, והנאה והקשבה, וחברות, וחיבוק וכתף. לא אמנה את כל האותיות, אבל חלקן פשוט כל כך משמעותיות ליצירת האושר של 2015, עד שאני חייבת. * יש את ר., שראה את הניצוץ בעיני ושלח אותי לחזור לאהבה נושנה שלי ולא ויתר וצדק, יו, כמה שצדקת, חבר. * ויש את מ' (אנחנו מכירים כבר 40 שנה, אתה מבין מה זה???) שהוא אוזן קשבת, וחבר, ומפרגן ופשוט שם תמיד איתי בשמחות ובקשיים. איך ריפדת לי את השנה, יא מ.!!!! ואי אפשר להשאיר את אחותי, יקירתי, אהובתי, מחוץ לתמונה. איך את עוטפת אותי ומרגשת ואותי וחברה שלי הכי בעולם. זה פשוט אינסופי מה שאת מעניקה. וש. וש. השכנים החדשים שלי.. שלא תחשבו שזה מובן מאליו שכנים טובים, אז שכנים כמוהם??! פייס. מה זה??? איך יכול להיות כזה דבר מדהים, איך? כמה אהבה ונתינה וחברות. משפחה שלי אתם ואושר גדול ובזכותכם הבית שלי הוא עוד יותר בית. (בחיי שזה לא רק החומוס המעולה של שבת בבוקר וגם לא הפיצות והעוגות שאתם מרעיפים פה על כולנו) * ויש את ר.' שהיא תמיד שם. תמיד היתה. תמיד תהיה. גם כשיש לה את המשברים של עצמה ואני אוהבת אותה אהבה עצומה.
סביב כלהתודות והאנשים והאירועים נמצא הספורט שלי. ספורט נעורי. חזרתי לחתור אחרי 30 שנים. וזה ממלא אותי כל הזמן בעוד אושר ועוד אושר, כאילו אין מחר. כשאני חותרת וכשאני חושבת על החתירה וכשאני נוסעת לחתירה וכשאני קוראת את מיליון ושמונה מאות ההודעות (היומיות!!!) בכל קבוצות הוואצאפ והטלגרם שלנו. וכשאני פוגשת אתכם בבקרים ותמיד. אין מצב שאציין אותיות כאן. אתם הרבה יותר מכל אותיות האלף בית, אתם עולם ומלואו ואני פשוט מאושרת שקיבלתי אותכם. מ א ו ש ר ת .
היו לי שני חלומות גדולים כשחזרתי לחתור. האחד, לחתור עם יקירתי משכבר הימים ואכן א', את מסבה לי אושר עצום. איך לא שכחנו כמה מתואמת יכולה להיות החתירה שלנו… ואיזה כייף לנו!!!! החלום השני שלי היה לחתור עם אחד הבנים שלי. וגם הוא הוגשם בעונג כל כך גדול.. והשנה הייתי בפראג המהממת, עם החברים היקרים שלי, במחנה אימונים של חתירה שמשולב בתיירות בעיר מדהימה. ונסעתי עם הנסיכים שלי, הגמדים הכי יקרים לי עלי אדמות, ללונדון. לשבוע של תרבות וחוויות ובונדינג שמימי. השנה גם החלטתי לחזור לספסל הלימודים. נכון שזה יהיה שייך ל2016, אבל זו 2015 המדהימה שהביאה אותי לכך. זה לא שהיה רק טוב וורוד, אני פשוט אדם שמסתכל על חצי הכוס המלאה ולא על הריקה. אבל למען האמת, השנה הכוס שלי ממש כמעט מלאה לגמרי. רק קצת ריקה. טיפי. רק כדי שלא ישפך… מי שחושב שהוא לא אוהב שינויים, לא מבין כמה עוצמה יש ביציאה לדרך חדשה. כמה ריענון. אפשרויות אינסופיות. התחדשות. הלא נודע הוא כל כך מקסים ומבטיח. ואני כותבת וכותבת ולגמרי מקנאה בעצמי. איזה כייף לי. איזו שנה נפלאה. תודה 2015. * הערה חשובה מי שמכיר אותי יודע שאני פריקית של קרדיטים למקורן של התמונות. ולמי שלא רואה שורת לינק, אין צורך לדאוג. כל התמונות נושאות בחובן את הלינק למקום שממנו נלקחו. מלבד אלו הפרטיות שלי שחלקן קושרו לפייסבוק שלי (שהוא ציבורי לגמרי) וחלקן פשוט שלי וזכותי עליהן מלאה.
אני שמח שכתבת ועוד יותר שהייתה לך שנה נהדרת 🙂
מאחל לך ש-2016 תהיה לא פחות טובה – ואפילו יותר – ובהצלחה בלימודים!
תודה מוטי!
איזה כיף לקרוא – כל כך הרבה דברים טובים וחיוביים, החיוך נדבק על הפנים 🙂
מאחלת לך שגם 2016 תהיה מופלאה!
תודה יקירתי!
תענוג לקרוא!! שומעים את האושר והסיפוק דרך המילים.
מאחלת לך ש 2016 לא תהיה פחות טובה 🙂
XOXO
ליאת
תודה!
כייף שאת פה
אלופה את !!!! ומבלי לקבל אות אישית ( עזבי – אני לא ממש קפדנית ) , גאה בך מאוד מאוד.
שתהייה שנה אזרחית נפלאה.
ט'
אהובתי!
איזה כייף שאת גאה בי.
קראתי!
ואת מהממת! ואני מאחלת לך הרבה שנים מופלאות ומגשימות מעכשיו, כי זה הכי מגיע לך בעולם!
♥
אני
תודה, יקרה ♥
מרגשת! שמחה בשבילך כל כך! שרק ילך וישתפר! העולם מחכה לך, רק תטרפי אותו!
מחכה לך בבועה
❤️
חגית
תודה אהובה,
בינתיים, באמת, רק הולך ומשתפר.
♥
ריגשת!
תודה, יקירתי ♥