אני מושכת את בלם היד כשאני מתמקמת לפי ההנחיות ואז המכונה, הדי ישנה, מתחילה לנוע ולזוע סביב המכונית האדומה והקטנה שלי, מצפה אותה בקצף ומצליפה בה בשערות ארוכות המציירות ציורים בקצף ומוחקות, ושוב מציירות ומוחקות ואז זרזיפי מים שוטפים את המכונית ורוח מייבשת מלטפת אותה לקראת סוף המסלול.
לפעמים אני רוצה לשתף כאן תמונה או מראה או חוויה ריגעית אבל יש הרגשה שהאינסטגרם, הפינטרסט והפייסבוק לקחו את מקומם של הבלוגים בתחום הזה. לבלוגים נשאר רק לדווח ולספר דברים עמוקים יותר, רחבים יותר ומשמעותיים יותר, לכאורה.
לפני כמה ימים הלכתי לשטוף את הרכב שלי.
אני שוטפת את הרכב במקום קטן ונחמד שמנוהל ע"י משפחה מקסימה מקלנסואה.
אב המשפחה ובניו עושים עבודה מצויינת באוירה משפחתית וחברית. פינת הקפה מוצלת ולמרות שאיננה מפוארת כלל, היא נעימה.
יש להם כלב שאומץ על ידי אבי המשפחה ( או שמא מדוייק יותר לומר שאבי המשפחה אומץ על ידי הכלב?) אשר מתרוצץ ומשתובב בין המכוניות המתנקות ובא לבקר את הממתינים, בפינת הקפה, למשמע קריאתם.
תמיד מחייכים שם.
יש כמה רגעים בהם העולם מוגף ממני בתריסי סבון וקצף, האקוסטיקה מתרככת ויש משהו קסום במערת הקצף הזו ואז היא נשטפת והמון נחשים קטנים של מים מתפתלים ומקפצים, נעים וזעים ומטפסים בעזרת הרוח, מתחברים ונפרדים לרסיסים במעלה השמשה.
את הרגע הזה רציתי לחלוק איתכם.
באינסטה או בפייס זה לא היה יכול לצאת מקסים כמו פה אצלך Mi piace
תודה!!!!!!!!!!!!!
♥
פשוט מקסים
רוב תודות!
אוי…כמה יפה. אני אוההההבת את זה.
בכלל ישיבה במכונית והחוויות המתלוות לזו אצלי קיימות רק על תקן מתארחת.
עכשיו נראה אותך מוציאה תמונות מהארכיב וכותבת פוסט על ימי הדרייב אין , הרמקול הנתלה על החלון ….:-)
ט'
איזה כייף שאת אוהבת!
את הדרייב אין אני לא ממש יכולה לשלוף… תשלפי את.
♥
תמונות וטקסט יפים… אצלי שטיפת רכב היא הרבה פחות חוויתית 🙂
מוטי,
שים לב בפעמים הבאות – אולי גם אצלך זו חוויה רק לא נתת את הדעת על כך.
תודה על המילים החמות,
♥
מקסים ומלבב 🙂
נהניתי לקרוא
תודה יקרה!
♥