ארכיון הקטגוריה: טיולים ובילויים

2015 – שנה נפלאה. סיכום ותודות

יש מצב שאני כותבת עכשיו את הרשומה הראשונה מזה כמעט שנתיים. אז אל תסתכלו אחורה ותשאלו למה הפסקתי לכתוב וגם לא מה פתאום חזרתי. ככה וזהו. אין מה לבכות על חלב שנשפך. בעיקרון זה בעיני הרגל מגונה, אינני נוהגת לעשותו ככלל, וחוצמיזה, שנתיים? מישהו כבר שטף את החלב הזה מזמן או שהוא כבר התייבש והתפוגג […]

המדבר שלי

פנים רבות למדבר והן רבות כמו פניו של אדם. יש פנים שרואים מבחוץ ויש פנים שניכרות רק פנימה. יש מדבריות עם חולות חלקים ויש מדבריות עם סלעים חדים, יש נקיקים ונאות מדבר, יש דרכים ויש חופים. לכל מדבר יש את הנוף שלו ואתה לומד להכירו רק כאשר אתה בתוכו. והוא בתוכך. אני חושבת שאת המדבר הראשון שלי חוויתי דרך הספרים – כמובן. אבל […]

עצמאי בשטח

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 22 יוני 2012 כשאתה חובק את ילדך לראשונה, כאשר עורו עדיין פולט את חומה של אמו, אתה לא יודע לאיזה איש יצמח להיות ואיך יחיה את חייו ומה יהיה טיב יחסיו איתך ועם שאר העולם. כל מה שאתה יודע זה שליבך עולה על גדותיו ויוצא אל הרך הנולד שלך. מן הימים […]

פיסה של אושר באמצע המרוץ – חלק ב`: מה עושים?

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 7 יוני 2012 יש אנשים שאם לא סימנו לעצמם V במשך היום, על ביצוע משימות, כאילו בזבזו את זמנם עלי אדמות. מישהי פעם הגדירה לי אותם כאנשים שחייבים "לעשות" לעומת אנשים שיודעים "להיות" ולחוות גם אם אין עשייה "ראוית V". בכולנו יש את הצורך לעשות ואת היכולת להיות וכל אחד מאיתנו בוחר […]

פיסה של אושר באמצע המרוץ – חלק א` : בקתה בחווה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 31 מאי 2012 זיכרוני מתעתע בי. אינני בטוחה אם היה זה היום הראשון ללימודים בכיתה י"א או שמא היה זה בכיתה י"ב, אבל אני זוכרת היטב את ההתרגשות כאילו היה זה היום בבוקר. אסנת נגשה אלי בביישנותה העדינה והגישה לי צרור עטוף נייר. “יום הולדת שמח" היא אמרה וחייכה אלי. כשפתחתי […]

סיור אביבי בעין הוד

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 20 מאי 2012 יש רשומות שאני כותבת מתוך כך שאני חשה צורך עז לומר דבר מה או שאני מעוניינת לדווח על עבודה, פרוייקט, טיול או אירוע ויש שנכתבות כדי לא "לייבש" את הקוראים הנאמנים שלי. במיוחד את ט', חברה טובה וקוראת נאמנה של הבלוג, אשר נוהגת להלין כאשר אינני מקפידה על […]

טוזיג, יומולדת הפתעה ואיך מזג האויר לא יכול לשבש לנו

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 21 יוני 2011 הילדות שלנו היא הזיכרון הכי חזק ומעצב אישיות גם אם אנחנו לא זוכרים אותה או מדחיקים חלקים גדולים ממנה. ההוויה של בית, של "ריחות של בית" ושל "טעמים של בית" נוצרת בעיקר שם, בילדות שלנו. הילדות שלי, חננת ספרים, היתה עשירה במיוחד ועד היום אהבתי נתונה לדפים המצהיבים, […]