כמו שסיפרתי לכם ברשומה הקודמת, תערוכת הריהוט הוותיקה הפכה לשבוע עיצוב שנחגג כל רחבי העיר. כל מה שמוצג מחוץ לפְייֶרָה ב-Rho, נחשב, פיזית, "מחוץ לסלון" (Fuorisalone), אבל מהותית זה הלב הפועם והבועט של התערוכה ושבוע העיצוב כולו.

כל העיר חוגגת, חנויות מציגות דברים מיוחדים לשבוע הזה, קמים פופ אפים בכל העיר, יש מייצגים באולמות ואפילו ברחובות.

את החוויה של ה- Fuorisalone חילקתי לשתי רשומות כי זה המון, ממש.

בתחילת הרשומה הזו אכתוב פרוט והסברים אבל כל אורכה מעבר לכך, הוא ההתרשמויות שלי מהסיורים במתוכננים ומהשיטוטים המפתיעים בליווי תמונות של מוצגים אבל גם של קפה. וסנדביצ'ים. ובירה. ורגליים עייפות…

ראו, הוזהרתם.

ההיקף של ה- Fuorisalone עצום והוא גדל משנה לשנה. הוא מחולק לאזורים ולכל אזור יש את האופי שלו. אני לא הצלחתי להיות בכולם, הייתי חייבת להרגיע את ה-FOMO שלי.

מרכז העיר ( Il Centro ) – נחלק לכמה תת אזורים ובאופן כללי מהווה חגיגה מרוכזת. מעבר לאולמות התצוגה הקבועים, אשר מציגים תערוכות מיוחדות לסלונה, נפתחים בשבוע הזה מבנים ציבוריים, שבשאר השנה הם סגורים לציבור הרחב, ומארחים תערוכות ומייצגים. החוויה של עיצוב בן זמננו שמוצג במבנה מפואר בן כמה מאות שנים, היא מדהימה.

בְּרֶרָה ( Brera )  – רובע יפיפיה ועתיק בלב העיר. גם ביומיום האזור הוא נקודת התייחסות בעולם העיצוב ויש בו חנויות מיוחדות.

טורטונה  ( Tortona ) – מתחם זה הוא אחד מעמודי התווך של ה- Fuorisalone. ממוקם בדרום מערב העיר. חללים תעשייתים גדולים שנפתחים לציבור ומארחים אמנים ויוצרים שונים.

 ונטורה למברטה( Ventura Lambrate  ) – גם מתחם זה נחשב מעמודי התווך של הסלונה ושל העיצוב המילנזי. נמצא בצפון מזרח העיר והוא אזור של מוסכים ובתי מלאכה שרבים מהם נטושים במשך כל השנה ובשבוע העיצוב הופכים לחללי תצוגה. האזור עובר מהפך גדול בשנים האחרונות.

יש עוד מרכזים קטנים ברחבי העיר, בפארק סמפיונה, בבנייני האוניברסיטה, רובע איזולה ( Quartiere L'isola), ברובע "חמש הדרכים" ( 5vie ) ועוד. אבל הרשומה הזו לא נועדה לספק מפת דרכים מדוייקת אלא רק מפה רעיונית.

לכו חפשו אתם מה מתאים לכם.
כמו שאמרתי, אל תנסו להספיק הכל, כוונו לדברים שאתם ממש חייבים לראות ותנו לעצמכם לשוטט ולמצוא הפתעות.

אז מה כן הספקתי לראות, תוך הרגעה חלקית של ה-FOMO שלי?

מרכז העיר ( Il Centro )

דיזל ארגנה מספר מציגים, בינהם מטבחי Scavolini, ושיפצה, במיוחד לסלונה, מבנה ישן משנות ה-30 ברחוב צ'זרה קורנטי. החלל נקרא “Diesel Living pop-up home”. חוויה.

תחושת אינדי מסויימת אופפת אותך כשאתה רואה עיצובים מודרנים בקו נקי על רקע מבנה ישן עם צבע מתקלף, חלונות ויטראז' מפוארים או מנקינים מוטלים בכניסה לתצוגה.

במבנה הסמוך הציגו מעצבים צעירים מכל העולם

ובמרפסת המפוארת אפשר היה לעשן, לשתות קפה ולהשקיף על הגן הוותיק.

ב Palazzo Litta שנמצא במרכז העיר היה מייצב, העשוי ממכנסי ג'ינס המחוברים זה לזה, נקרא  Linking Minds והוא קירה את כל החצר הפנימית של המבנה המפואר הזה. המיצב תוכנן  ע"י משרד  Diller Scofidio + Renfro, מניו יורק, שמתמחה במייצבים שנמצאים בין אמנות לאדריכלות.

השימוש ברדי מייד של 300 מכנסי ג'ינס היה חלום ישן שלהם והשימוש בג'ינס ששייך לעידן המודרני בתוך חצר רנסנסית היה קסום.

במבנה ובחצרות הציגו מעצבים ואמנים שונים ופוזרו פינות ישיבה מזמינות לקהל. שוטטתי לי בין החדרים, ישבתי לי על הכורסאות ופשוט נהניתי.

משם הלכתי לראות את טום דיקסון ב Teatro Manzoni, שנמצא בvia Manzoni 24. זה היה וואו.

במבנה תיאטרון וותיק טום דיקסון ארגן מציגים ממציגים שונים, מייצבים, סרט ישן וכמובן גם חלל תצוגה קטן של הדברים שלו.

לאיקאה היה כאן חלל תצוגה קטן עם מוצרים מיוחדים בשיתוף מיוחד עם טום דיקסון, במיוחד לשבוע העיצוב במילנו. הם גם עצבו יחד ספה מכוערת למדי, אבל עם אמירה.

והיתה גם נקודה ישראלית. של iota project

רכשתי לי בירה בבר, מתוך מיכל גדול עם קרח, ועטפו לי אותה בנייר עיתון כדי שהמים לא יזלו. השקיעה צבעה את הביניינים בזהב ואני הייתי מאושרת.

לשואו רום של Sawaya & Moroni בויה מנדזוני , הלכתי במיוחד, שם גם קיבלתי את מדריך האירועים של INTERNI, כפי שסיפרתי ברשומה הראשונה.

כל החנות היתה הומאז' לזאהא חדיד, האדריכלית העירקית שנפטרה כשנה קודם. למרות הצפי, הייתי כמעט לבד בחנות והיה תענוג. בתצוגה היה כסא שלה, שיצא אחרי מותה. מדהים.

והיה גם שולחן עץ מטורף שלדעתי היה הפרוטוטיפ, כי אני לא מוצאת אותו ברשת ולא יודעת מה שמו.

במדריך סימנתי לי ללכת לשואו רום / גלריה  Post Design  שמציגה עבודות של קבוצת ממפיס האהובה עלי.

ואכן, באחד הימים קפצתי לשם.   אהבה גדולה.

מבחינתי זה הטופ של הדזיין הפוסט מודרניסטי ובעצם הדבר היחיד שאני אוהבת בטרנד הזה.

לכן, בתור גרופית של Ettore Sottsass , קפצתי משמחה באחד משיטוטי, הלא מתוכננים בעיר, כשראיתי, לגמרי במקרה, שילוט הכוונה לתערוכת פופ אפ של עבודותיו.

ראשית, הכניסה לחצר המדהימה והפורחת הזו, כמעט העפילה על התערוכה.

תערוכה מינורית בהיקפה הפיזי אבל מרגשת כל כך במהותה. שרטוטים מקוריים ומצהיבים ולידם המוצרים שכל כך מאפיינים את התקופה.

אושר גדול.

על הקירות היו תלויים רישומים ושרטוטים טכניים, מקוריים. להתעלף…

 

בררה ( Brera ) 

לבררה הגעתי ביום שאת בוקרו הקדשתי לפיירה ב-Rho. בררה הוא אזור יפה ועתיק של מילנו. בשבוע העיצוב הוא יפה הרבה יותר.

מאי שם מישהו נתן לי ברושור עם מפה ועברתי לי בין הבניינים היפים, החצרות האלגנטיות שלהם והמוצגים, כמובן, לא לפני שעצרתי לבירה ולמנוחה קלה לרגליים.

העיר מלאה מייצבים ולא רק בתוך מבנים וחנויות אלא גם בקרנות רחוב. מייצבים עם אמירה ותקווה.

מאחר והגעתי אחר הצהרים למתחם, היה די צפוף, אז השתקתי את ה-FOMO  הפנימי שלי ופשוט שוטטתי בנחת. את ההאנגר של Missoni  לא כל כך אהבתי, אולי כי ציפיתי למשהו עם יותר טקסטורה, משהו וואו. אבל הם הדביקו, על הקירות, תדפיס של טקסטורת סריג, על נייר כרומו, והקהל יכול היה לתלוש לו גיליון נייר זהה לאלו שהודבקו על הקירות ולשמור לעצמו. סוג של מינימליזם.

בתור קטע, זה סבבה.

משם המשכתי לתערוכה שנקראה White in the city בPalazzo Cusani , בויה בררה.

כשמה, כן היא, תערוכה של דברים בלבן. מוצגים של חברות שונות, בעיקר של הביוקר ואמנות סביב נושא הצבע הזה.

ברשומה הבאה אחלוק עמכם את שאר רשמי מה- FuoriSalone והפעם במתחמים הצבעוניים של טורטונה ולמברטה-ונטורה