פנים רבות למדבר והן רבות כמו פניו של אדם. יש פנים שרואים מבחוץ ויש פנים שניכרות רק פנימה. יש מדבריות עם חולות חלקים ויש מדבריות עם סלעים חדים, יש נקיקים ונאות מדבר, יש דרכים ויש חופים. לכל מדבר יש את הנוף שלו ואתה לומד להכירו רק כאשר אתה בתוכו. והוא בתוכך.
אני חושבת שאת המדבר הראשון שלי חוויתי דרך הספרים – כמובן. אבל רק לאחר שחוויתי את המדבר בגופי, ידעה נפשי להבין שמה שכתוב הוא כל כך מדוייק. “הנסיך הקטן" של אנטואן דה סנט אכזופרי מתחיל ומסתיים במדבר.
 |
| מתוך: http://maritbenisrael.wordpress.com/2012/09/30/%D7%94%D7%A4% D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99-% D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9A -%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F/ |
הפעם הראשונה שהכרתי את המדבר, ממש, הייתה בשנת 81' כאשר הייתי בת 18. היה זה טיול השחרור של חברי דאז ונסענו אל מעמקי מדבר סיני. אז הבנתי, לראשונה, מדוע אנשים אוהבים את המדבר. התאהבתי גם אני. מן שקט אינסופי שמלווה אותך אל תוך עצמך. המדבר נראה כמו אין סוף של חול והרים מחובק ע"י אינסוף של תכול השמיים והאויר החם מלחך בך ומלטף בך וכל כולך מתמסר אל החיבוק הזה
 |
| סיני, עין-אום-אחמד, קייץ 1981 |
חזרתי מהמדבר אחרת לגמרי. אבל לא ידעתי זאת עדיין. מרוץ החיים סחף אותי ובפעם הבאה שהייתי במדבר הייתי כבר אמא לשני קטנים שחגגו להם במשך חמישה ימים בין שמיים וחול וים בביר סוויר, חודש לפני הפיגוע בטאבה, חודש לפני שהפקיעו מאיתנו את השלווה של המדבר הזה.
 |
| סיני, ביר סוויר – http://cafe.themarker.com/image/145091/ |
אבל אז הבנתי שאני שבוייה בקסמו של המדבר וכאשר אני איתו אני בעצם איתי. מין ריכוז כזה פנימה בתוך האקוסטיקה והתרמיקה המיוחדות לו הוא נותן מן שלווה לגוף ומאפשר להתרכז בנשמה הפנימית.
כשאחותי עמדה לחגוג ארבעים סתווים ידעתי מה אני רוצה בשבילה, טיול נשים במדבר. כרגיל, חשבתי שאני המצאתי את הגלגל, אבל לשמחתי ליה נאור כבר המציאה זאת לפני. רקמתי איתה את הקווים הבסיסיים של הטיול ויצאנו לדרך.
בדרכים עקלקלות וזדוניות איתרתי מספר חברות קרובות, שכרתי וואן נחמד ויצאנו לדרך. לאחותי לא אמרתי דבר אלא שזו הפתעה. ליומיים. ולהביא בגדי ים כמו גם בגדים חמים.
כשהיא יצאה מהבית לא היה לה מושג במה מדובר, עד שקלטה את קבוצת החברות שלה מזנקת עליה מן המכונית.
עם ליה נפגשנו במעלה אדומים והמשכנו אל תוך המדבר. למדבר יש פנים רבות, כאמור, ובינות לאזורים הצחיחים ישנם מעיינות ונחלים.
כאשר נכנסנו לנחל הראשון ראינו שכל אחד חווה את המדבר אחרת…
המשכנו לטייל בנחל בנחל
העוצמות של המדבר אינן רק במרחבים הצחיחים אלא גם במים שלו ואנחנו מצאנו עצמנו משכשכות במפלונים הקטנים ונהנות מקרירות המים הצוננים בניגוד לחומו המלטף והחורך של המדבר.
סתיו במדבר עם חצבים וחמורים.
לאחר שהתמקמנו ואכלנו וחגגנו ונהנינו, הלכנו לישון. אחד הדברים הכי נפלאים במדבר הוא השינה תחת כיפת השמיים והיקיצה האיטית עם הזריחה של של השמש.
הפעם הזריחה עלתה מעל הרי אדום ופתחה לנו כל כך יפה את היום.
לפני ארוחת הבוקר חלקנו עשו מדיטציה אל מול הרי אדום ובסיומה נשארנו לנשום קצת את המדבר ולחוש בשלווה שהוא שולח אלינו באינסופיות הקסומה שלו.
אחרי ארוחת הבוקר, ליה העבירה לנו סדנת חלומות אינדיאנים בדימיון מודרך וכל אחת כיירה את החיה שעלתה בחלומה.
שנה מאוחר יותר יצאנו כל המשפחה לסופ"ש מדברי נוסף, מחפשים את סיני בתחומי הארץ, תרים אחרי השלווה והשקט במרחבים האינסופיים של המדבר, יחד עם הריענון החד של המים הצוננים. הפעם מצאנו עצמנו בחוות זית במדבר.
האירוח הוא בטיפים או בקתות (אנחנו בחרנו בבקתה האפריקאית המבודדת יותר) וגב המים הצמוד אליה הזכיר במעט את שלוות סיני.
 |
| בדרך לעין עקב – יוני 2007 |
 |
| עין עקב – יוני 2007 |
בבוקר יצאנו למסע רגלי במדבר לעין עקב. רק שם מול האינסוף של הדרך יחד עם פכפוכי הנחל, הרגשתי שסוף סוף חזרתי למדבר וגם אם לא הייתי ממש לבד התחברתי שוב לשקט הפנימי הגדול.
המדבר תמיד נפלא, מרגש ומרגיע בו זמנית. הוא מלטף ומחבק ומאפשר לך להיות עם עצמך. זה לא לבד. זה פשוט עם עצמך. כי כמה שהוא גדול ואינסופי וממלא את כל הנוף, הוא שם בשבילך ומגיב אליך.
בסיני לא הספקתי להיות לפני שהוחזר למצרים ואח"כ כבר לא רציתי.
אבל כמו שתיארת לא חסרים מדבריות גם בארצנו (הנגב הוא שני שליש מהמדינה!)
אני אוהב טיולים מדבריים אבל איכשהו אוהב יותר טיולים בנוף ירוק 🙂
מדבר זו אהבה יחודית והיא לא סותרת את האהבה לירוק. היא פשוט אחרת.
אני לא חובבת מדברים (יותר נכון לא חובבת חום חורך כמו שהגדרת את זה יפה) אבל הפוסט הזה ממש עושה חשק לטיול כזה ובאמת מזכיר את הצדדים היותר יפים וכיפים של המדבר!
יקירתי,
למדבר צדדים יפים ביותר, אחד מהם הוא הצד שלנו.
אין כמו המדבר מקום מקסים ומדהים עוררת בי געגוע למדבר מזמן לא טיילתי שם ……. מקום שנראה שומם אבל בעצם שוקק חיים באהבה שלגיה
שלגיה היקרה,
אם יש בך געגוע למדבר, אני רק הצפתי אותו. הוא היה שם , בתוכך, מזמן.
בודאי תמיד מתגעגעת למדבר האהוב עלי בזמנו טיילתי בו המון כרגע אין לי כל כך אפשרות לעשות זאת ליל מנוחה
נגעת לי בנקודה… את הקטנה שלנו לקחנו לסיני כשהיתה בת חודש וחצי ולצערי גילינו את הצד של ירדן רק בשניה האחרונה.. חבל, הייתי שמחה להעביר לילדים שלי משהו מהחוויה המדברית הרטובה/שוממת. ואגב, מעולם לא ראיתי את עין עקב ריק כמו בתמונות שלך ((-: יפה לו ככה! תודה על הפוסט.
איזו נקודה כואבת אבל נעימה, אה?
לגבע עין עקב, אכן זו היתה נקודה קצרה וקסומה בזמן ובמרחב.
אחד המקומות האהובים עלי זה הנגב. כל כך הרבה יופי ושלווה. אנחנו מאוד אוהבים להתארח בנחל חווארים. פוסט מעורר השראה ורצון לצאת לחופשה.
♥
כנראה שגם אני בשלה לחופשה…
פוסט מעורר געגועים.
תודה על השיתוף בחוויות המדבר שלך.
♥
געגועים נעימים, אני מקווה.
נולדתי בסיני וגדלתי במדבר, והרגשתי שאת קוראת אותו מתוכי, קריאה יפה ושקטה. קול קורא לנדוד שוב לשם.
תודה.
רוני ריגשת אותי מאוד.
אם הקול קורא – אולי כדאי להענות לו?
געגועי לסיני….
פוסט מרגש
תודה על השיתוף
תודה ♥
איזה יופי של פוסט, ויופי של מדבר 🙂
ותודה על ההמלצה על ליה נאור!
תודה, יקירה!
שמחה שאהבת ומבטיחה לך שמסע עם ליה נאור הוא חוויה אמיתית! ♥