פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 7 יוני 2012

יש אנשים שאם לא סימנו לעצמם V במשך היום, על ביצוע משימות, כאילו בזבזו את זמנם עלי אדמות. מישהי פעם הגדירה לי אותם כאנשים שחייבים "לעשות" לעומת אנשים שיודעים "להיות" ולחוות גם אם אין עשייה "ראוית V". בכולנו יש את הצורך לעשות ואת היכולת להיות וכל אחד מאיתנו בוחר למנן בין הדברים ולחיות ולחוות את החיים בדרכו שלו. 

למשל בטיול בפירנצה, אלו שאוהבים בעיקר "לעשות", "יסמנו V" על כל הכנסיות החשובות (וגם על אלו שפחות…), יפקדו מוזיאונים והדבר יעשה במן חטף כזה. "היינו, ראינו, סימננו". הם יחטפו אוכל קל במשך היום כדי להספיק… טיול כזה יתאפיין בריצה משימתית משהו והוא יסתמן בתחושת סיפוק של "יו, כמה עשינו והספקנו". תחושת הסיפוק תהיה גדולה יותר ככל שיספיקו יותר.
אלו שיודעים גם "להיות" יבקרו, אמנם, באתרים החשובים אך זה יעשה פחות מתוך הצורך לסימון V ויותר תוך חוויה של המקום. הם "יספיקו" לראות פחות ואולי אף יוותרו על אבני דרך חשובות בתרבות המערבית. תמורת זאת הם ינצלו את הזמן שלהם לקפה באמצע היום ( כמה פעמים..) לארוחה מפנקת לישיבה "בחוסר מעש" מפקירים עצמם לליטוף מזג האויר ולצלילי השפה הזרה המקיפים אותם. התחושה בסיומו של היום תהיה בדרך כלל "יו, איזה כייף היה היום". בדרך כלל התחושה הזו תלווה אותם גם במשך היום והיא לא תמדד ב"צ'ק ליסט" של סוף היום.

ברשומה הקודמת סיפרתי על סוף שבוע של חופשה וניכר בה האופן שלנו לחוות טיול. השהות ב"בקתה בחווה". ללא ספק זה היתה לב ליבה של ההוויה. אבל יש עוד.

למי שחשקה נפשו ב"עשייה של דברים" יש בהחלט מה לעשות באזור. החלטנו שאין סיבה שלטיול בחו"ל נתכונן ונלמד ואת הטיולים בארצנו נזניח. בראש פינה העתיקה יצא לנו להסתובב כמה וכמה פעמים. אנחנו מאוד אוהבים אותה אבל הפעם בחרנו לראות דברים שאנחנו לא מכירים (זו גם הפעם הראשונה שאנחנו באזור ולא עשינו רפטינג..) חיפוש מהיר ברחבי הרשת גילה לנו שיש יקבי בוטיק רבים המציעים סיורים ושיסוד המעלה היא עיירה שאיננה מוכרת לנו.

סיור מודרך ברחוב הראשי של יסוד המעלה – עם אריק לובובסקי

ספסל ברחוב הראשי, שובך ישן ומראה כללי של בתי המושבה מוקפים בעצים וותיקים.

קצת חיפוש בוויקיפדיה ובאתרים נוספים ומצאנו את הטלפון של אריק לובובסקי מספר סיפורים ומדריך בערים הגליליות. הזמנו סיור בן שעתיים לזוג (אפשר גם קבוצות) בין השעות 10:00 ל-12:00 ונפגשנו בכיכר (היחידה) של המושבה.  "יש כיכר אחת בפריז" ענה לי לובובסקי כששאלתי לאיזו כיכר הוא מתכוון. אריק לובובסקי בן ה-71 הוא נצר למתיישבי יסוד המעלה וסיפור חיי משפחתו שזור בהיסטוריה של המקום.

אבן דרך ליד ביתה של סבתו של אריק לובובסקי

לובובסקי לקח אותנו לסיור בין בתיו של רחובה הראשי של המושבה כשהוא מספר על ההיסטוריה של המקום, מי היה גר ובאיזה בית ובאלו מן הבתים מתגוררים, עד היום, צאצאי הראשונים.

בית משפחת שרנסי ואבן דרך עם פרטים על ההיסטוריה של הבית. כיום גרים בו צאצאי המשפחה.

חשיבותה של יסוד המעלה נדחקה וגם קסמה קטן מזה של אחותה, ראש פינה, אבל בעזרת סיפוריו הציבעוניים של לובובסקי קיבלנו שעתיים מרתקות ומשעשעות ועוד נקודת ראות על מה שארע כאן בעבר. 

הרחוב הראשי שוחזר לקראת צלייני שנת 2000 (שלא הגיעו..) באופן קצת מתקתק מידי, יש מבנים שנהרסו ונבנו "בסגנון" בתי הראשונים. לובובסקי סולד מהם. יש בתים ששופצו והורחבו והותאמו לחיים המודרניים ויש כמה עצים ותיקים מאוד שגזעם החסון מעיד על ימיהם.

בית מלבני בוץ. לאחר פגיעת קטיושה שוחזר החלק הימני.

אבני הדרך המציינות את ההיסטוריה של כל בית ובית, יחד עם סיור בכמה חצרות פנימיות הפיחו חיים ברחוב ועשו את הקסם.

חצר פנימית ומוצלת היוצאת מהרחוב הראשי. יש בה באר ממנה לקחו התושבים מים.

אנחנו אף זכינו לשתות לימונדה צוננת  בבית אחיו ואשתו, מישאל וארנה לובובסקי.

עץ תות בא בימים ודלת כניסה של מבנה נטוש. שניהם ברחוב הראשי של המושבה.

ממש על גדות אגם החולה לשעבר, יקרנדות סגלגלות משירות פרחים. בכמה מקומות ראיתי שובכים שנתלו לרווחת הציפורים באזור. בשובך הזה גר ירגזי.

ארוחת בוקר אצל שירי פרידמן – פינה בראש

אצל שירי פרידמן, ראש פינה העתיקה. אנחנו גילינו במקרה.

בבקתה בחווה לא מגישים ארוחת בוקר, אלא לפי הזמנה. אנחנו בחרנו לשתות קפה מוקדם עם העוגה הנפלאה של אסנת ולאכול ארוחת בוקר מאוחרת יותר, בחוץ. נסענו לראש פינה ולפי האינטואיציה בחרנו את המקום בעל הנוף הנהדר הזה.

חליטת צמחים ושולחן מול הנוף.

היה שווה ביותר. מבחינת האוכל, השירות, הנוף והאוירה.

תקריב על מה שנשאר מארוחת הבוקר הנפלאה שלנו.

ביקור ביקב נעמן וסיור מרתק בבית ייחודי ברמות נפתלי – 

קצת מזל וקצת הכוונה הובילו אותנו אל בטינה ורמי נעמן. הם הגיעו מן המרכז לפני כ-15 שנים ובנו את ביתם בשיטת בניה גלילית מקומית. כל האבן בביתם היא מפירוק של מבנה טיפוסי בישוב אבו סנאן והשלמות מפירוקי בתים בצפת. התפיסה התכנונית מתייחסת למוטיבים הטיפולוגים המקומיים והעיצוב הפנימי אקלקטי ומאוד אישי, של בעלת הבית שהיא מעצבת פנים רגישה. בטינה מסבירה ומלמדת והסיור מרתק מאוד.

מדרגות מהחלון ל"שום מקום"? מוטיב גלילי אופייני. כדאי לשמוע את בטינה נעמן מסבירה על שום מה ולמה.

לאחר מכן ביקרנו ביקב שלהם וטעמנו מן היינות. רמי חובב מוסיקה ושמות כל היינות הם שמות של להקות אהובות. קיבלנו הסברים מרתקים על חביות האלון, הבציר הידני והבלנדים שאנחנו שותים ולמדנו להבחין בין היינות. לבסוף פינקנו את עצמנו בשני בקבוקים שאהבנו במיוחד. “דיפ פרפל" ו"קינג קרימזון".. אפשר להתקשר ולקבוע לסיור ו/או טעימות. 

בית נעמן והיקב, בינות לכרמים.

אנחנו המשכנו ונסענו באזור וביקרנו חברים. הנוף ומזג האויר ליטפו אותנו והבטיחו שגם בפעם הבאה יהיה לנו נחמד מאוד.