מתלה כיסים ורוד – החלפה משנת 2008

אני אוהבת אתגרים.
אני אוהבת שדברים פשוטים והולכים בקלות ובטבעיות, אבל אתגרים הם הדבר שמרגש אותי – במיוחד אם הפיצוח שלהם יוצא מוצלח במיוחד.
כנראה שזו אחת הסיבות הפנימיות שהניעו אותי לבחור ביצירה (אולי שמא זו היצירה שבחרה בי?) עולם היצירה, בין אם הוא אדריכלות, עיצוב, תפירה או כתיבה הוא עולם של אתגרים והתגברות עליהם. האתגר, הבעיה או המכשול – הם הטריגר ליצירה, להמצאה ולפתרון. הם הסיבה לתחילת המסע, לחיפוש ולהתמודדות שיובילו לפתרון, לקסם הזה של היצירה.

בשנת 2008 פגשתי אתגר אחד בתפירה.
פגשתי עוד אתגרים בתפירה בשנת 2008 אבל על אתגר אחד אני רוצה לספר כאן. בקומונת "תפירת בובות והכנת צעצועים" ב"תפוז" הוכרזה החלפה שהיתה מיוחדת בכמה אופנים.

הסברתי כאן כבר פעם מה זו החלפה.
בוחרים נושא, מבחינת הרעיון או החומר, כיד הדימיון הפרועה וחברי הקבוצה (בדרך כלל חברותיה…) שולחים זה לזה עבודות מעשי ידיהם לפי הנושא. מנהל ההחלפה מחלק את המשתתפים (משתתפות, בדרך כלל) לשולח ולנמען. לפעמים ההחלפה היא "זוגית" וההחלפה נשלחת למי ששולח לנו בחזרה ולפעמים היא החלפה מעגלית וכל אחד שולח לאחד ומקבל מאחר. כאמור החלפה הזו היתה מיוחדת. היא היתה החלפה מעגלית אך כל אחת ידעה גם ממי היא תקבל את העבודה כי היא שלחה לה חבילת חומרי עבודה שמהם זו אמורה להכין, לה עצמה, עבודה. הנושא היה חופשי.
מסובך? – תמשיכו לקרוא , הכל יתבהר.

כך, כל אחת קיבלה צרור חומרים להכנת עבודה לרעותה ובמקביל, שלחה לרעה אחרת חומרים אשר מהם תוכן לה עצמה עבודה. וכל אחת קיבלה בחזרה, עבודה, מעשי ידי חברתה שנוצרה מן החומרים שהיא עצמה בחרה ושלחה.

הנחיות ההחלפה היו לשלוח חמישה חומרי יצירה (אחרי כמה דיונים הגמשנו קצת את אופן ספירת הכמויות ואת ההגדרות של "חומר") ולמקבלת החומרים יש אפשרות לא להשתמש בהכל ולהוסיף חומרים משלה (עד כמות מסויימת – שכמובן שכולנו התגמשנו איתה כי אתגר אתגר, אבל זה בשביל הכייףאני קיבלתי מcarmelita2 את החבילה הזו:

אני זוכרת שהדבר הראשון שקפץ לי לעיין זה שcarmelita2 אוהבת ורוד. והדבר השני, זה שפלטת הצבעים פה לא מאוזנת וחסרים לי כמה גוונים
באותו הזמן הייתי בתקופת מתלי הכיסים שליולכן החלטתי להכין מתלה כיסים. בגלל שזו קומונה של תפירת בובות וצעצועים בחרתי לקשט את המתלה בבובות.

הסקיצה תלויה מעל שולחן העבודה שלי

השתמשתי בבד בגון טבעי שנשלח אלי ובשל גודלו הגבולי תפרתי אותו, ללא מכפלת, אל בד אחורי אחר ובינם שמתי מילוי אקרילן לייצוב המתלה. לגבי קומפוזיצית הכיסים ערכתי מספר ניסיונות על שולחן העבודה:

שלושה כיסים מבדים שלי: התכלת הירוק והלבן עם הפרחים הקטנים.

רק שני כיסים מבדים שלי: הירקרק והתכלת.

זו הקומפוזיציה הכמעט סופית: הוספתי שני בדים משלי: כיס תכלת פרחוני וכיס פרחוני בגוונים עזים יותר (שהפך בסוף לשני כיסים)

את המתלה תליתי על שני ענפים שאספתי בחורשה הקרובה למקום מגוריי וקישטתי אותו בבובות שעשיתי תוך כדי שימוש בבדים שכרמליטה שלחה לי ובבדים שבחרתי מתוך האוסף שלי.

את הבובה הזו תפרתי ללא גזרה מוכנה מראש. הפנים רקומות וביד והבדים הם ממה שנשלח לי.

את חילזון הטילדה הזה למדתי להכין בהדרכה של  "פרפרים" בבלוג המדהים שלה.

שני ינשופים דו מימדיים תפוחים

את הינשופים הללו אני מאוד אוהבת. יש ברשת שתי גרסאות שלהם. ינשופים שטוחים וינשופים תלת מימדיים. אהבתי יותר את השטוחים, אבל חסר לי העוביאז מה שאתם רואים כאן זו ווריאציה על הגרסא השטוחה, שמולאה בקצת מילוי אקרילן דרך חריץ הפיכת הבדים. עבדתי עם ההדרכה הזו.

אחרונים חביבים. הפרפר והפרחים השקפקפים.
carmelita2 שלחה לי פרח אורגנזה ופרחים שקפקפים ונוצצים שלא מצאתי להם מקום בעבודה. מאחר והיה לי ברור שהיא אוהבת אותם, ניסיתי למצוא להם מקום. בשעת המחשבה מוללתי וקיפלתי את פרח האורגנזה ובהבזק של שניה ראיתי בו את הפרפר, שאחרי הרקמה, גם אתם רואים. את הפרחים תפרתי בחוט דק ותליתי כמו אבק פיות.

אתם בטח מסתקרנים לדעת מה אני שלחתי ומה אני קיבלתילשימחתי colargolet תיעדה את הכל בבלוג שלה.

החומרים שאני שלחתי ל-colargolet
חמישה חומרים: בדים מבריקים + בדים רגילים + חרוזי מתכת + פרח פלסטיק + שרוך

אלו החומרים ששלחתי. על ההתרגשות של תחילת תהליך היצירה אפשר לקרוא ברשומה הראשונה של colargolet בנושא.

גברת אחת מרחוב בצלאל

וזה הדבר המדהים שאני קיבלתי. פשוט בלתי נתפס. שתבינו שרגלי הכלב נעות על ציר, ממש כמו כלב אמיתי. עוד תמונות ועוד על תהליך היצירה, ברשומה השנייה של colargolet, כמובן.

ואם כל זה מצא חן בעיניכם וגם אתם רוצים לשלוח יצירות ולקבל יצירות, אז אתם יכולים להצטרף לפורומים וקומונות הקרובים ללבכם או להציץ בקישור המצורף ולהצטרף להחלפות חובקות עולם ותרבויות. Swap-bot.com 

8 תגובות בנושא “מתלה כיסים ורוד – החלפה משנת 2008

  1. ריבי

    וואו! זה ממש מסע בזמן… אני זוכרת את הגברת הזאת כי את או colargolet שיתפתם את זה בפורום טקסטיל. לא זוכרת את מה שאת עשית וזה מקסים לגמרי!

  2. Colargolet

    ואו! איזו נוסטלגיה :-)!
    לא מזמן תהיתי מה שלום הבובה (בדיוק מצאנו את הספר הנשכח בספריה והוא העלה חיוכים גם בפניהם של הילדים, שכבר גדלו למדי). אני שמחה לשמוע שהיא עדיין "בסביבה"!
    איזה יופי שיש לך בלוג (תתחדשי??), עושה מנוי.

    שנה טובה!
    איילת

    1. סיגל בן נון

      היי יקירה,
      הו, היא לגמרי בסביבה. עומדת אחר כבוד באחת הנישות בחדר המגורים.
      הבלוג לא ממש חדש (בתפוז מ2010) ולא מזמן עבר לכאן בשלמותו.
      אבל אשמח שתהיי בין המנויים.

להגיב על ריבי לבטל

האימייל לא יוצג באתר.