הרשומה הקודמת הסתיימה בברוסקטות שאכלנו לארוחת הבוקר האחרונה בלב ים. היום הוא היום השביעי להרפתקאתנו הנפלאה ולמרות השמיים הקודרים והחופש המתקצר ליבנו היה טוב עלינו. בעיקרון, ניתן לומר שהיום הזה עומד להצטיין מבחינה גסטרונומית ולמי שאיבד את הספירה, מדובר ביום שישי בשבוע ונכון לנו ערב שבת מיוחד. הרוח היתה חזקה, הים היה גבוה, הגלים טלטלו […]
ההפלגה שלנו מתקדמת בהתמדה אל סיומה וברשומה הקודמת ראיתם כיצד השמים מתקדרים מסביבנו וחשרת עננים מאיימת מלווה אותנו בים. אני חייבת לומר שאני ממש לא שייכת לקבוצת האנשים שמחבבים חורף, אפרוריות או קור וגם התמונות יוצאות, בדרך כלל, פחות טובות. עם זאת, חבורת ספנינו היתה כל כך מרנינה עד שלא הקדשתי תשומת לב לעובדה שהייתי […]
בסיומה של הרשומה הקודמת הלכנו לישון אחרי יום עמוס וחוויתי. הבוקר החדש עלה ואמיר ואני שוב יצאנו לרוץ. אני מודה שהתקנאתי בריצה השטוחה שהיתה לאמיר יום קודם, בספצס. גם היום המקום נראה שטוח ויצאנו לנו חרישיים בבוקר שלא להעיר את שאר החברים. אני חייבת להודות ששוב המפה שיקרה והיו מספר מישורים שטוחים אך בזוויות נוראות.. תוך […]
הרשומה הקודמת הסתיימה בכך שמזג האויר, שהתחיל קצת סוער, השתפר, הים ירד ומשה התאושש ממחלת הים שלו. התחלנו את ההפלגה שלנו בחזרה. ספצס היא הנקודה הכי דרומית והכי מערבית שנהיה בה בהפלגה הזו. מכאן אנחנו מפליגים בעיקר צפונה וקצת מזרחה. במשך ההפלגה, הרמנו מפרשים וניסינו להפליג בכוחה של הרוח. אני הכי אוהבת את ההפלגה עם […]
הרשומה הקודמת הסתיימה בעת שבתיו היפים של האי הידרה הולכים ומתרחקים מאיתנו ואנחנו, כשבטנותינו מרופדות בכל טוב מפליגים לנו באושר אל עבר האי ספצס (Spetses). הקפטן התלבט רבות ושיתף אותנו בחששות מפני מזג אויר סוער הצפוי למחרת. שקלנו אם להשאר עוד יום באי הידרה המפנק, אולם רוח ההרפתקאה שבנו הוציאה אותנו מהחיבוק החמים אל הלא נודע והיום דווקא החל […]
ברשומה הקודמת סיפרתי לכם על הבוקר שלנו באי החתולים ועל הטיול בסמטאותיו. אחר הצהרים, שבעים משוטטות וביקור בגלריות יפיפיות, הלכנו (חלק מאיתנו) לשחות ב"חוף" נחמד. המים צלולים והשמש מלטפת ומושג הזמן התאדה עם הרוח ועם השמש. וכדי לנוח קצת מן המנוחה – ישבנו בבית קפה מול הים, אל מול המפרץ, אל חמימות חיקם של […]
כדי לספר את סיפורו של היום השני, אני חייבת לחזור, רגע, לכמה פרטים שהשמטתי מן הרשומה על היום הראשון. לא סתם השמטתי אותם אלא מתוך כוונה שלא להלאות אתכם בפרטים "ימיים" בטרם היותכם מוכנים. אז מאחר ואתם המשכתם לרשומה השנייה בסדרת הרפתקאות החמישיה באיי יוון סימן שאתם מוכנים. כשנחתנו בשדה התעופה חיכה לנו נהג עם […]
הכל התחיל מזמן. מאוד מזמן. אי שם בשנות השבעים. ואולי קודם. אניד בלייטון כתבה את סיפרי החמישיה קצת קודם, אבל כשאני מחפשת לפצוח בסיפור הפלגה מיוחדת אחת באיי יוון, אני מנסה לעשות זאת מההתחלה. וההתחלה היתה, כאמור, בשנות השבעים. כך מבחינתי. מדוע בשנות ה-70? אז חבשתי את ספסל הלימודים בבית הספר היסודי אוסישקין ברמת השרון […]
לפני הרבה ימים, כשחברויות רק התחילו להרקם להן, היתה לנו החלפה, בפורום אמנות הטקסטיל והליבוד בתפוז, שהנושא שלה היה ים. או שמא היה הנושא קייץ וזו אני שהתחברתי לים? כך או כך אני מאוד אוהבת את הים וזה כנראה הגיע בתורשה. אבא שלי היה מלח בצי הסוחר, בחיתוליה של המדינה, ומאז שאני זוכרת את עצמי היה […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 6 אוגוסט 2012 זה כבר כמה שבועות שאחותי מזמינה אותי ללכת איתה לים בשבת בבוקר. “מוקדם" היא מבטיחה לי. “למעט זמן" היא מפתה אותי, יודעת שהשבתות שלי מוקדשות לעבודה ( אם כי בקצב אחר, נמנמני משהו) השבת הזו נענתי להזמנה. כמובן שה"מוקדם”, היה קצת פחות מוקדם ממה שחשבנו ו"מעט הזמן" התארך […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 ספטמבר 2011 זה היה היום האחרון שלנו בפרובנס. בעצם לא היינו בפרובנס מהיום הקודם. בעצם זה cote d'Azure, חוף התכלת, שמה השני של הריווירה הצרפתית. זה היום בו היינו מתוכננים להגיע עד מרסיי ובעצם לנסוע את כל הריוויירה. למחרת בצהריים אנחנו אמורים לעלות על הרכבת המהירה לפריז ולהתחיל את החלק השני של טיול בר המצווה. […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 5 אפריל 2011 כשהיינו מעורבים בתאונת דרכים, הבנתי. מילנו, אמצע הלילה, שעה אחת עשרה והבום הזה של שני גופי ברזל נמעכים זה אל זה מפתיע אותנו מימין. מין זעזוע עצום כזה ושקט שאחריו שום דבר כבר לא היה דומה למה שהיה קודם. יצאנו מן המכוניות רק כדי לוודא שאין פגיעות בנפש ושכולם […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 1 פברואר 2011 זה התחיל בתנוחה מאוזנת, כשפני לשמש, גופי מופקר לחוסר הבריאות הנהדר והמלטף הזה והגלים מערסלים את הסירה ומטלטלים אותה בעדינות. הטילטול הזה והליטוף של השמש מביאים את הגוף והנשמה למצב של שלווה כמו מדיטציה. המחשבות מתחדדות, אבל ברכות רבה ושביעות הרצון מתפשטת בכל האיברים. היינו בעיצומו של שבוע חמולתי […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ינואר 2011 אבא שלי היה מלח על אוניות. הוא גם היה בחיל הנחיתה של הפלי"ם. "בימים שמלחים היו מברזל והספינות מעץ" הוא תמיד אומר. "לא כמו היום שהמלחים מעץ והספינות מברזל" הוא מסביר. בימי הסערה הכי נוראים הוא היה אורז את כל המשפחה והיינו נוסעים ליפו לראות את הסערה. אני לא […]