ארכיון תגית: ספר

עוגה ובתוכה הפתעה של אהבה

לפני כמה זמן השתעשעתי לי בהכנת עוגה שיוצאת מאוד מרשימה למרות שבסך הכל היא עוגה בחושה. "בסך בכל" כי באמת שלב ההכנה של הבלילה והאפיה בכלל, הם באמת פשוטים, פשוט רגילים. ההתעסקות באה בין לבין אבל התוצאה שווה כל מאמץ, אז הסכיתו ושימעו. הכל התחיל בחג ההאלווין האמריקאי לפני שנתיים כשראיתי ברשת עוגה עם דלעת […]

החמישיה מפליגה אל אי החתולים

כדי לספר את סיפורו של היום השני, אני חייבת לחזור, רגע, לכמה פרטים שהשמטתי מן הרשומה על היום הראשון. לא סתם השמטתי אותם אלא מתוך כוונה שלא להלאות אתכם בפרטים "ימיים" בטרם היותכם מוכנים. אז מאחר ואתם המשכתם לרשומה השנייה בסדרת הרפתקאות החמישיה באיי יוון סימן שאתם מוכנים. כשנחתנו בשדה התעופה חיכה לנו נהג עם […]

לקחת בננות לאי בודד

כשואלים אותי איזה אוכל הייתי לוקחת לאי בודד אני מייד עונה: “בננות" למרות שברוב האיים הבודדים יש עץ בננות, לפחות לפי הציורים… כשמרשים לבחור שני מאכלים אני בוחרת לקחת איתי תפוחי אדמה, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר ואולי לעוד כמה. http://notebookworthy.wordpress.com/2009/08/06/american-tart-banana-strawberry-blueberry-galette/ אני אוהבת בננות בכל מצבי הצבירה שלהן. מרגע ההבשלה ועד מצב ה"דבש" (ולא, […]

איך חשבתי על עוגות מוס לימון אישיות ומתי גיליתי שאני בוכה בחתונות

את י' וק' הכרנו בשכבר הימים התלאביבי שלנו. ביחד מילצרנו את עצמנו לדעת, בילינו, גרנו בדירות שכורות ואהבנו את החיים. בחתונה של י' וק' הסתבר שאני מאלו שבוכות בחתונות. מה זה בוכה, ממררת את עצמי לשלולית…. בסוף החתונה שיחקנו ה"קדרים באים" בבריכה של המקום ואחר כך א' שכח את בגד הים שלו במלתחות. יש דברים […]

שנה טובה עם לחמניות חלה סנטימנטליות וצנצנת עוגיות ♥

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ספטמבר 2012 הלחם הראשון שלי היה חלה אותה אפיתי ביום שישי אחד, בשכבר הימים במילנו. עד עכשיו עולה בי זיכרון הריח שעלה מן התנור ומילא את דירתנו הקטנטונת, והמשיך למלא את חלל המכונית בנסיעה אל מעבר לקצה השני של העיר למפגש עם חברים ישראלים בעיירה אחרת. והחמאה שנמסה אל חלת הבתולין […]

ארוחת ראש השנה עם המשפחה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 אוקטובר 2011 כל ערב שישי אנחנו מוציאים מהארון את הסרוויס של סבתא אלזה ועליו אוכלים את ארוחת הערב החגיגית. סבתא אלזה היא סבתו של אמיר, בעלי שיחיה, והסרוויס שלה מצא את דרכו אלינו, חובק זיכרונות של משפחה שהיתה ומשפחה שממשיכה. את הסרוויס רכשה אלזה מכספי השילומים הראשונים שקיבלה מגרמניה על […]

ריבה מכשפת, בישול איטי ומחבק וסבתא אחת שמביטה עלי מלמעלה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 27 ספטמבר 2011 בישול איטי יש לו איזה קטע. הריח מתפשט בבית לאט לאט אבל ביסודיות ובני הבית מתקבצים מידי פעם, שואלים מה בסיר, חוקרים, מסניפים ותוקעים מידי פעם כף וטועמים. הולכים ושבים לעיסוקים ושוב מוטרדים ממנו בעקבות הריח שמפתה אותם לשוב ולהתקרב . בישול איטי מאריך את הסקרנות ובונה את […]

פסיפס – עולם של דימיון ויצירה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ספטמבר 2011 שהתחלתי לאסוף שיברי כלים במטרה לעשות מהם פסיפס הייתי בטוחה שאני ממציאה משהו חדש. זו חוויה נפלאה ומדהימה שאני מאחלת לכל יוצר. לפעמים הבורות משתלמת… אני רוצה לספר כאן על הראשוניות של חוויית הפסיפס שלי. אין לי כל כוונה לסקור את כל אמני הפסיפס הנחשבים או את כל […]

טוזיג, יומולדת הפתעה ואיך מזג האויר לא יכול לשבש לנו

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 21 יוני 2011 הילדות שלנו היא הזיכרון הכי חזק ומעצב אישיות גם אם אנחנו לא זוכרים אותה או מדחיקים חלקים גדולים ממנה. ההוויה של בית, של "ריחות של בית" ושל "טעמים של בית" נוצרת בעיקר שם, בילדות שלנו. הילדות שלי, חננת ספרים, היתה עשירה במיוחד ועד היום אהבתי נתונה לדפים המצהיבים, […]

פורים, שבועות והחיפוש אחרי עוגת הגבינה המושלמת

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 8 יוני 2011 יש שני חגים שאני כל כך אוהבת לראות בהם את הילדים הולכים לגן ולבית הספר. פורים ושבועות. בפורים כולם ממשים פנטזיות זמניות, מלכות וגיבורים. בשבועות כולם לבושים לבן, כשזרי פרחים מעטרים את ראשם ובידם טנאים בהם הם כל כך גאים. עוד דבר שהפך את החג הזה לחג מדהים […]

פסח – מתנות ועוגיות

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 אפריל 2011 יש לי עוזרת בית מקסימה. מקסימה בהמון מובנים, אבל לנקות היא לא יודעת. מה בסך הכל אנחנו מבקשים שיהיה בעוזרת הבית שלנו? שתהיה ישרה ושאפשר יהיה לסמוך עליה ולא לפחד להשאירה לבד, שהיא לא תשבור, שתהיה נעימה, שלא תגנוב ואצלי בבית, חשוב מאוד שהיא תאהב בעלי חיים (שני כלבים, […]

הסיר של אוגניה – געגוע לזכרונות לא ידועים

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 מרץ 2011 בשלהי שנות השמונים עם שלם של נוודים חסרי בית חיפש דירה, בדיוק כמוני, ועל כל מודעת השכרה ענו עשרות אנשים. באחת הדירות היה כל כך דחוס ב"רוציםלהיותהשותפשלך" עד שהועברה בין כולם מחברת בה כל אחד היה צריך לכתוב שם וטלפון, סתם כך בין אחד הדפים שלה. בלי לדבר […]