ארכיון תגית: עיצוב פנים

בית ברגבים – אדריכלות פנים בקיבוץ

את א. וע. פגשתי ליד גן הילדים של בתם באחד מישובי לטרון. אני הייתי בדרך למזכירות הישוב כדי להחתים תכניות להיתר והם הביאו את הקטנה לגן. את א. אני מכירה מאז שהיה ילד בכיתה א'. למדתי עם אחיו הגדול. פגשתי אותו שוב אחרי שנים, בתקופה התל אביבית שלי, בתור חבר של חבר של חבר ואת […]

על מה צריך לחשוב כשמתכננים חדר כביסה?

רשומה זו היא הרחבה של רשומה שהתפרסמה ב Love Street ב-25 פברואר 2014 "הכביסה" היא סיוטן של נשים רבות (טוב, אז גם של כמה גברים..) האיסוף, המיון, הכביסה, התלייה, היבוש, והכי מתיש – ה ק י פ ו ל. כמויות של כביסה שנלבשת ונזרקת לכביסה ומתכבסת ונלבשת ושוב חוזרת לכביסה. ויש צבעים שדוהים ובדים עדינים […]

לפעמים החיים הם כן שחור ולבן

"החיים הם לא שחור ולבן" אמרו לי משחר ימי, בניסיון למתן את ההתייחסות שלי לדברים. “יש בינהם הרבה אפורים" הוסיפו אלו שחשבו שאני לא מבינה את הכוונה. אז ראשית, יש בין השחור והלבן אינסוף גוונים,  והם לאו דווקא אפורים, שנית, אני אוהבת את כל הגוונים שבין השחור והלבן, אבל לפעמים החיים הם כן משחק של שחור […]

ארמון הבועות ואיחולי שנה טובה – 2013

אני רוצה לאחל לכולנו שתהיה לכולנו שנה טובה ונפלאה מכאן ואילך. אין לי שום כוונה לסכם את שהיה בשנה החולפת. לא רק משום שקצרה היריעה אלא משום שאני לא מחבבת חיטוט בעבר אלא רק השענות עליו ומבט אל העתיד שנמצא מכאן והלאה. כדי לחדש ולרענן ולהביט אל עתיד אני פותחת את השנה ברשומה מסוג חדש. […]

להתאהב בצהוב

אני לא סובלת צהוב. כך התכוונתי להתחיל את הרשומה הזו ובעיקר להתנצל על הלקונה הזו. אפילו כתבתי פתיח בפנקס שלי וכך בדיוק הוא התחיל: “אני לא סובלת צהוב" ואז התחלתי להביט סביבי והבנתי שזה כבר כל כך לא נכון. נעלי NADIA של מיה גלזר המוכשרת כשכתבתי את הפתיח בפנקס שלי, בדיוק נעלתי את הנעליים המשגעות […]

כתום – לאהוב אותו, לשנוא אותו, לעצב איתו, לאכול אותו

מאז ומעולם היה לי גוון אחד אהוב (סגול) וגוון אחד שנוא (כתום). פשוט לא הבנתי למה המציאו את הגוון הזה ולמה הוא טוב. בתור אדריכלית שעוסקת בעיצוב, אי-אהבת גוון מסויים נראית לי כמו פגם מקצועי. מתוך ידיעה עמוקה הרגשתי תמיד שאין צבע שלא הולך עם צבעים אחרים. אין חוקים, אין מוסכמות. הכל תלוי בשילובים, בכמויות […]

חמישים קסמים של סגול

לכל אחד יש צבע שהוא הכי אוהב. צבע שכאשר הוא מביט בו מתרחב ליבו ואושר קל, או לפחות שמחה מתפרצת, ממלאים אותו. אם עצרתם רגע וחשבתם על הפתיח שליוהרגשתם שהאמירה הזו איננה נכונה לגביכם אז, לדעתי, אתם אחד מן השניים, צבע הוא לא חלק מן האינפורמציה שאתם מתייחסים אליה ומעבדים אותה, או שאתם דווקא עוסקים בצבע כמקצוע […]

על מה צריך לחשוב כשמתכננים מטבח? – חלק ב'

ברשומה הקודמת התייחסתי להגדרות של מטבח יעיל ונוח, אבחנה בין מטבח סגור ופתוח והדגשתי את הצורך בהתאמה האישית של המטבח להרגלים האישיים שלכם. כשאנחנו באים לתכנן מטבח ומחפשים לתכננו יעיל, נוח ומתאים אישית יש לקחת בחשבון שכבר המציאו את הגלגל ובחנו את הסידורים היעילים ביותר לעבודה והגדירו תבניות תכנון בסיסיות. לדעתי הן מהוות בסיס מצויין […]

על מה צריך לחשוב כשמתכננים מטבח? – חלק א'

המטבח הוא לב הבית בישראל, הסביר לנו פעם אליעזר פרנקל, מורי ורבי משכבר הימים, להבדיל מארצות הברית בה האח היא לב הבית. אפשר לומר שלימים הטלויזיה הפכה להיות לב הבית סביבה כולם מתכנסים לעת ערב ואם מדפדפים קצת בתמונות רואים שבאמת חלק גדול מן הציבור בנה לה מקדש של נישות גבס עם חיפויי אבן ותאורות […]

שיפוץ מבנה זה בעצם שימוש חוזר בו, לא?

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 22 מרץ 2011 אני זוכרת את הרגע שנכנסתי למושב בו אנחנו גרים היום, בעמק חפר. שדרת אקליפטוסים וותיקים שלחשו בין ענפיהם את ההיסטוריה שחלפה בצילם. הכביש היה משובש וסיפר בחריציו את סיפורם של כל אלו שעברו עליו. ימים רבים המזכיר של המושב עוד היה מזכיר לי (בשביל זה קוראים לו מזכיר, לא?) […]

מו ומו – מו המסעדה ומו האיטליז

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 14 פברואר 2011 אני לא זוכרת את התאריך המדוייק של הפגישה הראשונה שלי עם בעלי מסעדת המו ומו ברחובות (הרצל 177, פינת רח' גאולה). אני רק זוכרת שבדרך אליה, עצרתי את הטנדר שלי בצד הדרך והחלפתי בגדים מבגדי בוב הבנאי (קסדה נעלים, מכנסי ג'ינס וחולצה מהוהה) לבגדים של אדריכלית שהולכת להציג את עצמה. […]

לילה ראשון בפרובנס

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 24 ינואר 2011 כמו שסיפרתי ברשומה הקודמת על הטיול לפרובנס, זה לא מובן מאליו כיצד מתכננים טיול לנער בר מצווה ולאימו. מצד אחד רוב תחומי העניין שלו – זרים לי ומן הצד שני, תשומת הלב שלי לפרטים והצרכים שלי שונים משלו. הבחירה הראשונה שעשיתי, של מבוגר אחראי אך לא היסטרי, היא להזמין מקום […]

איך מנציחים ילד שנקטף בדמי ימיו?

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 10 ינואר 2011 פגשתי אותה לראשונה בבוקר די אביבי. ערב קודם היא פגשה איזה מעצב וקיבלה ממנו סקיצה כללית לעיצוב חדר ההנצחה של קובי. מהפגישה היא יצאה נסערת, מאוכזבת ובוכיה. לאחר אותה פגישה היא בכתה ברוב יאושה על אוזנו של מנהל הפרוייקט (בטלפון) והוא חיבר ביננו. השאר הוא היסטוריה. "זה היה […]