ארכיון תגית: עיצוב

הקסם של הצבע – רשמים מסדנת צביעה מקצועית וגם טיפים והמלצות

אני מתכננת כבר חודשים לשפץ ולצבוע את המטבח שלי. ברור לי שאני אעשה את העבודה בעצמי. למה? א. כי ככה אני. ב. כי המטבח שלי עשוי כל כך רע שצריך לקחת החלטות לגבי כל דלת ודלת בהתאם לעיוות שלה. אני לא בנויה לעשות כאלו החלטות ב"שוּתָף”, שלא לדבר על לתת למישהו אחר להחליט. תמיד צבעתי, תמיד […]

לפעמים החיים הם כן שחור ולבן

"החיים הם לא שחור ולבן" אמרו לי משחר ימי, בניסיון למתן את ההתייחסות שלי לדברים. “יש בינהם הרבה אפורים" הוסיפו אלו שחשבו שאני לא מבינה את הכוונה. אז ראשית, יש בין השחור והלבן אינסוף גוונים,  והם לאו דווקא אפורים, שנית, אני אוהבת את כל הגוונים שבין השחור והלבן, אבל לפעמים החיים הם כן משחק של שחור […]

"ללא מעצורים" – תערוכת אופניים במוזיאון העיצוב + סוד מהעבר שלי

כשהזמינו אותי לסקר את התערוכה "ללא מעצורים", תערוכה על אופניים במוזיאון העיצוב בחולון, נדלקתי מייד. זה המקום להתוודות. קוראים לי סיגל בן נון ולמדתי לרכב על אופניים רק בגיל 14. (כן, 14 , לא 4) וכך הדבר קרה: כשכל הילדים קיבלו אופני שלושה גלגלים קטנים ואדומים, גם אני ביקשתי. אבא שלי קנה לי אופניים של ראלי. על […]

שלט כניסה מפסיפס – כרוניקה של תהליך יצירה

הבית קרם עור וגידים, העבודות התקדמו, הקבלנים החלו לסיים את העבודות וריח של התחלה חדשה עמד באוויר. תכנון פנים הבית היה תהליך מעניין וביצועו הווה אתגר לא פשוט במערכת של "שכונת דגמים" מול קבלן ואדריכל ראשיים. צלחנו את התהליך ותבוא הרשומה שתספר עליו. מצאתי את עצמי מתכננת ומעצבת שלט לביתם של ע' וא', לקוחותי. שלט […]

כתום – לאהוב אותו, לשנוא אותו, לעצב איתו, לאכול אותו

מאז ומעולם היה לי גוון אחד אהוב (סגול) וגוון אחד שנוא (כתום). פשוט לא הבנתי למה המציאו את הגוון הזה ולמה הוא טוב. בתור אדריכלית שעוסקת בעיצוב, אי-אהבת גוון מסויים נראית לי כמו פגם מקצועי. מתוך ידיעה עמוקה הרגשתי תמיד שאין צבע שלא הולך עם צבעים אחרים. אין חוקים, אין מוסכמות. הכל תלוי בשילובים, בכמויות […]

איך לתכנן ולעשות בעצמך גופי תאורה משודרגים

כבר כמה שנים שאני מוצאת את עצמי מחפשת גופי תאורה שעדיין לא עוצבו. מדמיינת דברים שלא ראיתי ובינתיים תלויות אצלי בבית נורות חשופות. רצים לי בראש כל מיני רעיונות שאת רובם עדיין לא גיליתי כיצד לממש. כמה רעיונות כבר מימשתי ואראה אותם כאן. חוץ מאסתטיקה ורעיונות עיצובים מנחים אותי שני דברים. הראשון הוא התפקוד של […]

חמישים קסמים של סגול

לכל אחד יש צבע שהוא הכי אוהב. צבע שכאשר הוא מביט בו מתרחב ליבו ואושר קל, או לפחות שמחה מתפרצת, ממלאים אותו. אם עצרתם רגע וחשבתם על הפתיח שליוהרגשתם שהאמירה הזו איננה נכונה לגביכם אז, לדעתי, אתם אחד מן השניים, צבע הוא לא חלק מן האינפורמציה שאתם מתייחסים אליה ומעבדים אותה, או שאתם דווקא עוסקים בצבע כמקצוע […]

הגיגים על חברות וגם ציפור

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 מאי 2012 לפני כמה שבועות פגשתי את א' במסיבה תלאביבית. שתינו עזבנו הכל ונפלנו זו בזרועות רעותה בחיבוק אוהב ששוכח את 20 השנים שלא נפגשנו קודם לו. ימים רבים עברו ונסיבות רבות הפרידו ביננו אבל על אף שלא נפגשנו זמן רב – אנחנו לגמרי ביחד. בדרכנו שלנו, במיוחדות שלנו, גם […]

פורים, בהחלט החג שאני הכי אוהבת… (אז מה אם כבר פסח עכשיו??!)

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 6 אפריל 2012 לפני כמה שנים כרתתי הסכם עם שני בני (כשהם עוד היו יותר נמוכים ממני). ההסכם היה הסכם פשרה וככזה, השאיר כל אחד מהצדדים קצת לא מסופק. חייזרים – פורים 2001 חג פורים הוא חג היצירה, בעיני. ולקראת כל חג שמחתי להפיק את משאלות התחפושת של זאטוטי ולהגשים אותן. […]

פסיפס – עולם של דימיון ויצירה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ספטמבר 2011 שהתחלתי לאסוף שיברי כלים במטרה לעשות מהם פסיפס הייתי בטוחה שאני ממציאה משהו חדש. זו חוויה נפלאה ומדהימה שאני מאחלת לכל יוצר. לפעמים הבורות משתלמת… אני רוצה לספר כאן על הראשוניות של חוויית הפסיפס שלי. אין לי כל כוונה לסקור את כל אמני הפסיפס הנחשבים או את כל […]

שער כניסה מראש מיטה ישן

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 1 מאי 2011 עמדנו שלושתינו מסביב לראש המיטה החלוד והמתקלף. בעיני הוא היה מפואר. בעיני שני האחרים זו היתה גרוטאת מתכת שראויה לפינוי מהיר למיזבלה הקרובה. שכני היקר ומסגר הבית שלי מאז, ניסה לשכנע אותי: “למה את צריכה את הגרוטאה הזו? אני אעשה לך שער חדש ויפה, לפי מה שתתכנני" ובעלי היקר […]

אני שונאת שקיות ניילון (חלק א')

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 22 פברואר 2011 אני לא סובלת שקיות ניילון. אני בכלל לא יודעת אם זה ניילון. נדמה לי שלא. נדמה לי שמבחינה כימית אלו שקיות פלסטיק. עוד לפני שזה היה אופנתי או "אוהב כדור הארץ" – שנאתי את השקיות הללו. אמא שלי היתה רוחצת את השקיות ללא הידית והיה נשאר להן ריח […]

החיים אחרי חיריה – רשומה ירוקה + חידה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 7 פברואר 2011 בשבילי חיריה זו מִיזְבָּלֶ'ה. חיריה היתה ההר המרובע הזה שגבה מעט כל שנה וכשהיינו חולפים על פניו, בכביש חיפה תל אביב (היום קוראים לו "הישן" או כביש 4) היינו רואים משאיות נוסעות ועולות במעלהו. הן היו נראות כל כך קטנטנות וחמודות. באמת שלא חשבנו שהן גם מסריחות כמו […]

ים, משפחה וקערת רימונים לראש השנה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 1 פברואר 2011 זה התחיל בתנוחה מאוזנת, כשפני לשמש, גופי מופקר לחוסר הבריאות הנהדר והמלטף הזה והגלים מערסלים את הסירה ומטלטלים אותה בעדינות.  הטילטול הזה והליטוף של השמש מביאים את הגוף והנשמה למצב של שלווה כמו מדיטציה. המחשבות מתחדדות, אבל ברכות רבה ושביעות הרצון מתפשטת בכל האיברים. היינו בעיצומו של שבוע חמולתי […]

מיחזור נייר יכול להיות תענוג גדול

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 14 דצמבר 2010 אני לא יכולה לסבול פיסת נייר הזרוקה בפח אשפה הרגיל. נראה לי כזה בזבוז. אצלנו בבית אוספים את הנייר באדיקות רבה ומפנים אותו למיכלים המתאימים. זאת, כמובן לא לפני שהדפסנו משני צידי הדף (טיוטות להגהה, שרטוטים לשדרוג וכ"ד) לאחרונה גברה בי התחושה שאני רוצה למחזר את הנייר הזה […]

שוברים את הכלים

פורסם לראשונה ב"תפוז" ב 3 נובמבר 2010 כשעבדאללה הרצף סיים לרצף את כל הבית ואת רוב קירות המטבח, עדיין לא ידעתי כיצד אני רוצה לחפות את "מאחורי הכיריים". ידעתי שאני הולכת, סופסוף, לעשות את הפסיפס שחלמתי עליו, מקרמיקה ושיברי כלים שאספתי, אבל איפה, איך, כמה , לא היה לי מושג. עבדאללה ניסה להבין ולהמליץ מניסיונו […]