ארכיון תגית: קערה

רשמים מיום של שמש וים

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 6 אוגוסט 2012 זה כבר כמה שבועות שאחותי מזמינה אותי ללכת איתה לים בשבת בבוקר. “מוקדם" היא מבטיחה לי. “למעט זמן" היא מפתה אותי, יודעת שהשבתות שלי מוקדשות לעבודה ( אם כי בקצב אחר, נמנמני משהו) השבת הזו נענתי להזמנה. כמובן שה"מוקדם”, היה קצת פחות מוקדם ממה שחשבנו ו"מעט הזמן" התארך […]

על כחול ולבן, דגלים, גאווה וקערת פסיפס

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 19 מאי 2011 דגל ישראל שהתנפנף לו בינות לדגלים אחרים של מדינות העולם, היה שם בזכותנו. אני זוכרת שחשבתי לעצמי, שאם לא היינו עומדות במינימום שנקבע ע"י התאחדות הספורט  – הדגל פשוט לא היה שם. וזה מילא אותי בגאווה עצומה שטיבה היה חדש  ולא מוכר לי. באתי מבית אנטי לאומני. אני […]

חיים וזיכרון (מוקדש לזליג קרויין שלא ידע להפסיק לכאוב)

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 1 מאי 2011 בכורי אוהב את גרמניה ויש לו חברים גרמנים אותם הכיר בחילופי נוער בשנה שעברה. הוא טוען שהנוער של היום אינו אשם במה שקרה בעבר ושזה לא צודק ששיניהם תקהנה בשל מעשי אבות אבותיהם. הוא צודק. אני יודעת שהוא צודק. אבל קשה לי נורא… הדור שלנו גדל על ברכי השואה. […]

אין לי מולדת אחרת

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 5 אפריל 2011 כשהיינו מעורבים בתאונת דרכים, הבנתי. מילנו, אמצע הלילה, שעה אחת עשרה והבום הזה של שני גופי ברזל נמעכים זה אל זה מפתיע אותנו מימין. מין זעזוע עצום כזה ושקט שאחריו שום דבר כבר לא היה דומה למה שהיה קודם. יצאנו מן המכוניות רק כדי לוודא שאין פגיעות בנפש ושכולם […]

ים, משפחה וקערת רימונים לראש השנה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 1 פברואר 2011 זה התחיל בתנוחה מאוזנת, כשפני לשמש, גופי מופקר לחוסר הבריאות הנהדר והמלטף הזה והגלים מערסלים את הסירה ומטלטלים אותה בעדינות.  הטילטול הזה והליטוף של השמש מביאים את הגוף והנשמה למצב של שלווה כמו מדיטציה. המחשבות מתחדדות, אבל ברכות רבה ושביעות הרצון מתפשטת בכל האיברים. היינו בעיצומו של שבוע חמולתי […]