פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 ספטמבר 2012 "כבר אחת בלילה, אני לא מאמינה!” מלמלתי כאשר שרית ואני התנשקנו לפרידה. "מחר יש לי יום עבודה מטורף ואני צריכה לקום מוקדם" ריטואל קבוע.נפרדות באמצע הלילה ואני מקטרת על השעה. שרית היא הספרית שלי. כן, כן, שריתהספרית. בחורה מוכשרת כמו שד, מיוחדת, רגישה ומקסימה. הריטואל ה"תלאביבי" הזה חזר על […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 7 פברואר 2011 בשבילי חיריה זו מִיזְבָּלֶ'ה. חיריה היתה ההר המרובע הזה שגבה מעט כל שנה וכשהיינו חולפים על פניו, בכביש חיפה תל אביב (היום קוראים לו "הישן" או כביש 4) היינו רואים משאיות נוסעות ועולות במעלהו. הן היו נראות כל כך קטנטנות וחמודות. באמת שלא חשבנו שהן גם מסריחות כמו […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 9 נובמבר 2010 אני צועדת ארבע פעמים בשבוע. קצת יותר משעה כל פעם. אני צועדת בשדות שמאחורי המושב. בלי מוסיקה באוזניים ובלי אף אחד שמדבר איתי. אני אוהבת לשמוע את השקט. זה נותן לי הרגשה של מרחב, של אין סוף אפשרויות . השקט מאפשר לי לחוש את המיקום שלי במרחב. אני […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 28 אוקטובר 2010 אני סיגל בן נון. אני אדריכלית. מעצבת. יוצרת בחומרים שונים. אוהבת צבע. אספנית. ממחזרת סדרתית. ירוקה. עכשיו אתם צריכים למלמל לכיווני: "אוהבים אותך, סיגל…" מורי ורבי משכבר הימים, אדר' אליעזר פרנקל, נהג לומר שהאדריכל הוא "איש רנסנס" קלאסי. איש אשכולות שמבין ומכיר את כל התחומים של הבניה. יודע […]