יום אחד , לפני כמה שנים, כשדולי הכבשה המשובטת היתה עדיין שם דבר, נפגשנו מלי ואני לבוקר של כבשים. הכרנו דרך פורום הטקסטיל והליבוד בתפוז. מי שקורא כאן בבלוג יודע שהוא מקום מכונן בהיסטוריה הוירטואלית שלי כמו גם כבסיס לקשרים החברתיים שלי. מלי, מעבר להיותה מוכשרת, היא מורה לתפירה ונפגשנו כדי לתפור "כבשה של טילדה" טילדה […]
אני אוהבת אתגרים. אני אוהבת שדברים פשוטים והולכים בקלות ובטבעיות, אבל אתגרים הם הדבר שמרגש אותי – במיוחד אם הפיצוח שלהם יוצא מוצלח במיוחד. כנראה שזו אחת הסיבות הפנימיות שהניעו אותי לבחור ביצירה (אולי שמא זו היצירה שבחרה בי?) עולם היצירה, בין אם הוא אדריכלות, עיצוב, תפירה או כתיבה הוא עולם של אתגרים והתגברות עליהם. […]
לפני הרבה ימים, כשחברויות רק התחילו להרקם להן, היתה לנו החלפה, בפורום אמנות הטקסטיל והליבוד בתפוז, שהנושא שלה היה ים. או שמא היה הנושא קייץ וזו אני שהתחברתי לים? כך או כך אני מאוד אוהבת את הים וזה כנראה הגיע בתורשה. אבא שלי היה מלח בצי הסוחר, בחיתוליה של המדינה, ומאז שאני זוכרת את עצמי היה […]
השנה, חג הפורים התנהל בצורה כל כך לא שגרתית עד שטרם החלטתי אם הדבר מבשר טובות או לא. עצם זה שאני מעלה את הרשומה של פורים בפאתי החג, דקותיים אחרי שושן פורים ולא בשחרו של חג הפסח אמורה לגרום לכם להרים גבה בתימהון. כלפי חוץ יש אלמנט לא שגרתי מעצם העובדה ששני מתבגרים מעוניינים להתחפש, […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 ספטמבר 2012 "כבר אחת בלילה, אני לא מאמינה!” מלמלתי כאשר שרית ואני התנשקנו לפרידה. "מחר יש לי יום עבודה מטורף ואני צריכה לקום מוקדם" ריטואל קבוע.נפרדות באמצע הלילה ואני מקטרת על השעה. שרית היא הספרית שלי. כן, כן, שריתהספרית. בחורה מוכשרת כמו שד, מיוחדת, רגישה ומקסימה. הריטואל ה"תלאביבי" הזה חזר על […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 20 אוגוסט 2012 מעשה בחמישה קלמרים.. אני כל כך אוהבת את החופש הגדול. תמיד אהבתי אותו. היום, בתור אמא למתבגרים, אני אוהבת אותו במיוחד. לא צריך לקום מוקדם ולהעיר את ה"זאטוטים", לא צריך לזרז אותם שמא יאחרו את ההסעה, אין לחץ אם הכינו שיעורים, למדו לבחינה או הפריעו למורים. בחופש הילדים שלווים, […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 16 יוני 2012 אני זוכרת שקראתי את כל הספרים שיכולתי להשיג והשגתי את כל הספרים שיכולתי לקרוא, בעברית, באנגלית ובאיטלקית. קראתי, למדתי והתכוננתי לאמהות. בכל הספרים ובכל השפות דיברו על הצורך, הפיזי ממש, להכין את הקן, לעצב ולצבוע לקראת בוא העולל. קוראים לזה "קינון". סופר שם שהנשים מרגישות צורך דחוף, בהול, […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 6 אפריל 2012 לפני כמה שנים כרתתי הסכם עם שני בני (כשהם עוד היו יותר נמוכים ממני). ההסכם היה הסכם פשרה וככזה, השאיר כל אחד מהצדדים קצת לא מסופק. חייזרים – פורים 2001 חג פורים הוא חג היצירה, בעיני. ולקראת כל חג שמחתי להפיק את משאלות התחפושת של זאטוטי ולהגשים אותן. […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 15 אוגוסט 2011 כל שנה זה חזר על עצמו. אף אחד מחברי לספסל הלימודים זכר את יום ההולדת שלי. כשהייתי ילדה קטנה והתקשורת עוד התנהלה בין ה"הורים של", אמא שלי היתה מארגנת את כל הילדים, עוגות, בלונים והתמונות מעידות על ילדים שזופים מידי, מאושרים בין בלונים ועוגה עם נרות וילדת יומולדת […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 11 אוגוסט 2011 מאז שאני זוכרת את עצמי קשה לי לתת כסף כמתנת חתונה. אני כבר קולטת אתכם מצקצקים בלשון ואומרים: “הנה עוד אחת קמצנית". אז זהו, שלא. מפריע לי שאני לא יכולה להעניק לבני הזוג תשורה שתביע כמה אני שמחה בשמחתם. הייתי כל כך רוצה לתת להם משהו שילווה אותם […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 אפריל 2011 יש לי עוזרת בית מקסימה. מקסימה בהמון מובנים, אבל לנקות היא לא יודעת. מה בסך הכל אנחנו מבקשים שיהיה בעוזרת הבית שלנו? שתהיה ישרה ושאפשר יהיה לסמוך עליה ולא לפחד להשאירה לבד, שהיא לא תשבור, שתהיה נעימה, שלא תגנוב ואצלי בבית, חשוב מאוד שהיא תאהב בעלי חיים (שני כלבים, […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 28 פברואר 2011 כבר כמה שנים שאני רואה, בעיני רוחי, את מהלך החיים כמסע ביער. מסע שעיקרו הוא המסע עצמו – ההווה והצעידה בשביל כשהמטרות הן חלק משני של חווית הדרך. לפעמים, כשקשה לנו או כשאנחנו עייפים, אנחנו נחים בקרחת היער, עוצרים, נתמכים ע"י חברים ואחר כך משנסים מתנים וממשיכים הלאה. לפעמים אנחנו הולכים […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ינואר 2011 אבא שלי היה מלח על אוניות. הוא גם היה בחיל הנחיתה של הפלי"ם. "בימים שמלחים היו מברזל והספינות מעץ" הוא תמיד אומר. "לא כמו היום שהמלחים מעץ והספינות מברזל" הוא מסביר. בימי הסערה הכי נוראים הוא היה אורז את כל המשפחה והיינו נוסעים ליפו לראות את הסערה. אני לא […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 3 ינואר 2011 כבר כמה פעמים שאני מנסה לנסח את הרשומה הזו. כשאני מנסה להעלות את זה על הכתב זה קצת מסתרבל ומסתבך ונותן משנה חשיבות לאנשים ואירועים שלא הייתי רוצה לתת להם כוח מעבר למה שהם לקחו ממילא. אתחיל, אולי, בלומר ששנים היתה לי חתימה ב"תפוז" שטענה ש"אין רע בלי […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 7 דצמבר 2010 זה היה בוקר נעים ושמשי ואני מצאתי עצמי בסופו של סיור במוזיאון תל אביב. מן הסתם ברחתי מהלימודים ב"סדנא" או אולי היה לי "חלון" במערכת. כשנכנסתי לחנות המוזיאון הוא חלף על פני בפעם הראשונה וכשיצאתי משם הוא חלף על פני שוב, כשוכח דבר מה וחוזר לפטפט עם מנהלת החנות. בחור מרשים […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 9 נובמבר 2010 אני צועדת ארבע פעמים בשבוע. קצת יותר משעה כל פעם. אני צועדת בשדות שמאחורי המושב. בלי מוסיקה באוזניים ובלי אף אחד שמדבר איתי. אני אוהבת לשמוע את השקט. זה נותן לי הרגשה של מרחב, של אין סוף אפשרויות . השקט מאפשר לי לחוש את המיקום שלי במרחב. אני […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 28 אוקטובר 2010 אני סיגל בן נון. אני אדריכלית. מעצבת. יוצרת בחומרים שונים. אוהבת צבע. אספנית. ממחזרת סדרתית. ירוקה. עכשיו אתם צריכים למלמל לכיווני: "אוהבים אותך, סיגל…" מורי ורבי משכבר הימים, אדר' אליעזר פרנקל, נהג לומר שהאדריכל הוא "איש רנסנס" קלאסי. איש אשכולות שמבין ומכיר את כל התחומים של הבניה. יודע […]