שיפוץ מבנה זה בעצם שימוש חוזר בו, לא?

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 22 מרץ 2011


אני זוכרת את הרגע שנכנסתי למושב בו אנחנו גרים היום, בעמק חפר. שדרת אקליפטוסים וותיקים שלחשו בין ענפיהם את ההיסטוריה שחלפה בצילם. הכביש היה משובש וסיפר בחריציו את סיפורם של כל אלו שעברו עליו. ימים רבים המזכיר של המושב עוד היה מזכיר לי (בשביל זה קוראים לו מזכיר, לא?) איך התאכזבתי כשתיקנו את הכביש.פעם עוד אספר על המושב המקסים הזה והאוירה הקמאית שהיתה לו כאשר הגענו בפעם הראשונה ועל הרושם שכישף אותנו, אבל עכשיו רציתי לספר על מבנה שעורר בי געגוע דומה וכמיהה לזיכרונות שלו.

המבנה המדובר שייך לבית הספר רופין בעמק חפר ויש לו בהחלט היסטוריה מכובדת משלו. הוא שימש כחדרי לימוד ומעבדות במשך שנים רבות עד לפני כעשור. בשנים האחרונות קומת הקרקע שלו משמשת כחנות יד שניה ואילו הקומה הראשונה היתה מוזנחת ופרוצה. כשרק הגעתי לעמק חפר הוא היה בעיני רק מבנה מוזנח עם ג'ונגל של צמחיה עבותה מסביב שכאילו שומרת עליו מפני סקרנים כמוני. הוא ממוקם מול משרדי המועצה האזורית עמק חפר וכל פעם שהייתי מחנה את האוטו בחניה הקטנה מול הג'ונגל הזה הייתי מדמיינת לי איך, שלושים שנה יותר מוקדם ,יכולתי לצאת להרפתקאות לא נודעות במקום הזה.

שלושים שנה יותר מוקדם יצאתי להרפתקאות עלומות עם אורן ועם ערן ועם עוד ילדים. ראינו בשביעיה ובחמישיה הסודית מודלים לחיקוי. הקמנו חבורות, עקבנו אחרי אנשים, חקרנו מחוזות וחיפשנו מקומות שרגל אדם לבן לא דרכה בהם. באחת ההרפתקאות אפילו רדפו אחרינו שלושה אווזים צמאי דם. אבל זה היה מקום ממש נידח…

וכך, כשנקראתי לתכנן את השיפוץ שמחתי על הלגיטימציה לצאת להרפתקה בין כתלי המבנה המסתורי הזה. בנוסף, יש משהו מרתק, בעיני, בלעשות שימוש חוזר /נוסף במבנה קיים. זה שימוש חוזר כי במקום להרוס וליצור עוד פסולת להטמנה ואז לבנות מחדש בהוצאות אנרגיה, כספים ושחרור פחמן לאטמוספרה, אנחנו בעצם עושים שינוי קטן וחסכוני מבחינת זיהום הסביבה.

בסיור הראשון פילסנו את דרכנו בצמחיה העבותה ועלינו במדרגות החלודות לחדרי הלימוד הישנים והמוזנחים. הדרישה היתה תכנון של חדרי משרדים לחברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר וחדרי טיפולים למחלקת הרווחה של המועצה. עברנו ניסים ונפלאות מבחינת סוגי החומרים והקונסטרוקציה שלא אלאה אתכם בפרטים. אבל התהליך מבחינה תכנונית היה מרתק.

מדובר בתכנון קומת משרדים בקומה א' של המבנה כאשר בקומת הקרקע פועלת חנות יד שניה גדולה מאוד. מבחוץ נבחרה צורה סולידית של מקסום ניצול השטח וחלוקת חלונות לפי החלוקה הפנימית, בהתאמה לעמודי הקונסטרוקציה עם תחושה של חלון סרט. בסך הכל מבנה כפרי על שתי קומות.

גג הרעפים הוחלף וגמלוני העץ חוזקו לפי הנחיות מהנדס הקונסטרוקציה. יונקי אויר חם הותקנו בגג והבניין הותאם לדרישות כבאות מחמירות. מעקות המדרגות הוחלפו לפרופילים מרובעים פשוטים אך אלגנטיים והגוון הכללי שנבחר לחוץ הוא ירוק. משהו שמזכיר לכולנו שאנחנו במועצה אזורית בעלת ציביון כפרי. תוכננה גינה פשוטה עם ספסלים שיוצלו בעתיד (הקרוב, אני מקווה) ע"י עצים ויאפשרו אתנחתא לעוברי האורח. בינתיים תלמידי בית הספר הסמוך מגיעים כל בוקר ויושבים שם.

החלוקה בתוך המבנה והעיצוב הוכתבו ע"י שני דברים: דרישות שתי מחלקות במועצה המשתמשות במבנה (מח' רווחה והחברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר.) וע"י תקציב מוניציפלי לא גבוה.
פגישות מרובות עם משתמשי הקצה כמו המזכירות, המהנדסים והעובדות הסוציאליות הולידו את הפתרונות האופטימלים לנסיבות. מצד אחד חדרי הטיפולים צריכים לשדר נוחיות וביתיות חמימה וחדרי החברה הכלכלית צריכים להיות מכובדים וייצוגיים ולא להזכיר סתם משרדים אך מן הצד השני התקציב לא היה בשמיים. ממש לא.

לשימחתי מצאתי ספק/יצרן ריהוט שלצד הריהוט הסטנדרטי, הציג כסאות וכורסאות שהעין לא רואה בכל מקום ואם תוסיפו לזה שירות מעולה, אמינות ועמידה בלוחות זמנים, הרי שקיבלתם תענוג עבודה צרוף.
את הבחירות הסופיות של הרהיטים והגוונים עשיתי במפגש משולב של משתמשי הקצה באולם התצוגה של ספק הרהיטים. המנכל והמזכירות וכמה מן המטפלות של מחלקת הרווחה.

חדרי הטיפולים תוכננו כך שלמרות גודלם הקטן הם יתנו תחושה מאירת עיניים והכורסאות תאפשרנה ישיבה ארוכה ונוחה הן למטופלים והן למטפלות.

הצילומים של המבנה אחרי השיפוץ נעשו ע"י אלון סיגוי וכל הזכויות שמורות לו.

תגובה אחת “שיפוץ מבנה זה בעצם שימוש חוזר בו, לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>