לפני כמה זמן השתעשעתי לי בהכנת עוגה שיוצאת מאוד מרשימה למרות שבסך הכל היא עוגה בחושה. "בסך בכל" כי באמת שלב ההכנה של הבלילה והאפיה בכלל, הם באמת פשוטים, פשוט רגילים. ההתעסקות באה בין לבין אבל התוצאה שווה כל מאמץ, אז הסכיתו ושימעו. הכל התחיל בחג ההאלווין האמריקאי לפני שנתיים כשראיתי ברשת עוגה עם דלעת בפנים, לכבוד האלווין.
מצאתי את זה כל כך יפה וכל כך קסום ולא רק כי אני מאוהבת בכתום, אלא כי יש משהו תעלומתי ב"איך עושים את זה?” משהו שנותן לך הרגשה שזה פשוט בלתי אפשרי. זה המשהו שעורר בי את הדימיון.
לצערי, בהרבה מתכונים אמריקאים המופיעים ברשת משתמשים בתערובות מוכנות שלא קיימות בארץ, לכן המשכתי לחפש ברשת מתכון מדוייק.
את המתכון השני בו התאהבתי, גיליתי תוך כדי חיפוש ברשת והוא נראה ממש מושלם, אבל בגלל שלא היה לי פירה פטל וגם לא הייתי בטוחה שהשילוב של פרי בעוגה בחושה ימצא חן בעיני בני הבית, חיפשתי פתרון אחר. מה גם, שמי שמכיר אותי יודע, שאם אני רוצה משהו אז אני רוצה אותו עכשיו. אז החלטתי ללכת על עוגה לבנה ועוגה חומה (שוקולד) רגילות.
התחלתי עם עוגת לב, כי רציתי להפתיע את בכורי בשובו מן הצבא.
הרעיון הוא שעושים עוגה, בתבנית של אנגליש קייק, לפי המתכון (אני עשיתי עוגה לקפה מהספר "המטבח באהבה" של רות סירקיס בעמ' 213 ועוגת שוקולד כהה מעמוד 212).
אחרי שהעוגה מתקררת, מוציאים אותה מהתבנית, פורסים לפרוסות וכל פרוסה חותכים עם חותכן בצורת לב.
בינתיים מכינים בלילה של עוגה בגוון אחר ושופכים מעט ממנה לתבנית משומנת ומסדרים בה את הלבבות בשורה, מייצבים אותם בתוך הבלילה.
בזהירות מוזגים בלילה עד לכיסוי הלב ומכניסים לתנור. צריך לשים לב שהזמנים לאפיה אינם המקוריים. פנים העוגה כבר אפוי ורק המסביב צריך להאפות ולהבדק ולכן זמני האפיה קצרים יותר. שימו לב!!
ומה עושים עם השאריות? כלומר עם הנגטיב של הלבבות? אם קראם רשומות שלי אתם כבר יודעים שאצלי לא זורקים אוכל.
שמתי את כל הנגטיבים בצנצנת שקופה. חוץ מהצורה ה"מוזרה" הטעם היה מעולה ובני הבית נשנשו אותם עוד לפני שהסתיימה האפיה של העוגה המשולבת.
כבר בעת האפיה בתנור ראיתי שהלב מתחיל לרחף. עם תפיחת העוגה הוא התחיל להתרומם ולהתרומם ויצא פחות מושלם מהלב הוורוד של העוגה באינטרנט. מה שחשוב זה שהבן שלי התרשם וכולם התלהבו (ברור שלא הראיתי להם את המקור המושלם)
בפעם השניה השתמשתי בחותכן בצורת פרפר מתוך המחשבה שה"ריחוף" מתאים יותר לפרפר. שימו לב שהפעם הריחוף לא היה כזה תזזיתי, כנראה כי הבלילה הבהירה תפחה פחות.
המסקנה הביצועית שלי היא שבשביל הבלילה השניה צריך לבחור עוגה שאינה תופחת הרבה כדי שלא תרים את הצורה האפויה באופן מוגזם. אני מאמינה שאם מצאתם עוגה טעימה, אבל היא "משתוללת" מידי, מספיק להפחית את כמויות אבקת האפיה עד לשליטה ברמת התפיחה המבוקשת.
על אותו הרעיון אפשר לעשות גם עוגה עגולה, אך, הפעם, פרוסות העוגה הן גזרות של עיגול. גם כאן התוצאה תהיה מדהימה.
עוד הפתעה ששבתה את ליבי היא עוגה עם עיגולים צבעוניים בתוכה. נכון שזה מלא בצבע מאכל, אבל זה כל כך יפה!!
באתר הלייפסטייל החדש love street, יתפרסמו במשך השבוע הקרוב רשומות שונות לכבוד הוולנטיינס דיי שיאפשרו לכם לפנק את יקירכם גם בשאר ימות השנה. אם אתם מחפשים עוד הפתעות גסטרונומיות בצורת לב, תוכלו לקרוא בלקט שהעליתי שם.
רעיון יפה 🙂
תודה, מוטי.
רעיון מגניב ומקסים! ממש נהניתי!
עננתי היקרה,
רוב תודות. נסי ותהני.
♥
מקסייייים
איזה כייף, תחיה!
רעיון נפלא! הסבר מעולה
וקושיה: למה אדריכלים אוהבים לבשל? זה ממש חוזר על עצמו. המון אדריכלים הם בשלנים…
תודה על הרעיון
אלכס
אלכס,
לי זה ברור לגמרי.
ולדעתי לא רק אדריכלים אלא יוצרים רבים.
בבישול יש יצירה, תיחכום, המצאה, הקשבה לרחשי הלב, אילתור, פתרונות מיידיים והרבה מעוף.
לעומת אקט האדריכלות שדורש המתנה רבה עד למחיאות הכפיים והטפיחה על האגו – בבישול מדובר לכל היותר בכמה שעות עד ההכתרה…
"…השתעשעתי לי בהכנת עוגה " – אוקסימורון !!!!!!
סטודנטית שלי הכינה פעם עוגה צבעונית שכזו , בחוץ שוקולד – חותכים ? כל גלגל הצבעים.
לא מגרה אבל בהחלט יפה !
אם בא לך שוב להשתעשע …12.10 עוגה עם לבבות ( עדיף ורוד ) יש לך המון זמן להתאמן.
אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך ?
ט'
ברור שוורוד.
חכי לעוגת הגאווה שלי, יפה ואפילו טעימה!
מיליון נשיקות
פוסט מקסים. אני מכירה שעושים את זה עם לבבות, אבל מודה שאף פעם לא היה לי האומץ לנסות גם.
אבל הפרפר פשוט הורס.
🙂
וואו, סיגל, פעם ראשונה שאני רואה עוגות
כאלו עם הפתעות – הוקסמתי – אנסה בקרוב…
נפלא,,נפלא…..
שמחה שהוקסמת, דבורה,
כייף להפתיע אנשים בדברים חדשים.
תודה!
שמחה שאהבת. אני עדיין מרגישה שאני חייבת למצוא את המתכון שבו הלב לא עף לי לגמרי לשמיים!
בחיים זה בסדר, בעוגה פחות.
נראה טעים ביותר! תודה