ארכיון הקטגוריה: סיפורי בדים

החיים אחרי חיריה – רשומה ירוקה + חידה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 7 פברואר 2011 בשבילי חיריה זו מִיזְבָּלֶ'ה. חיריה היתה ההר המרובע הזה שגבה מעט כל שנה וכשהיינו חולפים על פניו, בכביש חיפה תל אביב (היום קוראים לו "הישן" או כביש 4) היינו רואים משאיות נוסעות ועולות במעלהו. הן היו נראות כל כך קטנטנות וחמודות. באמת שלא חשבנו שהן גם מסריחות כמו […]

דברים מחממים לחורף

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ינואר 2011 אבא שלי היה מלח על אוניות. הוא גם היה בחיל הנחיתה של הפלי"ם.  "בימים שמלחים היו מברזל והספינות מעץ" הוא תמיד אומר. "לא כמו היום שהמלחים מעץ והספינות מברזל" הוא מסביר. בימי הסערה הכי נוראים הוא היה אורז את כל המשפחה והיינו נוסעים ליפו לראות את הסערה. אני לא […]

אני רוצה לשלוח פרחים לאנשים הרעים שחלפו בחיי

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 3 ינואר 2011 כבר כמה פעמים שאני מנסה לנסח את הרשומה הזו. כשאני מנסה להעלות את זה על הכתב זה קצת מסתרבל ומסתבך ונותן משנה חשיבות לאנשים ואירועים שלא הייתי רוצה לתת להם כוח מעבר למה שהם לקחו ממילא. אתחיל, אולי, בלומר ששנים היתה לי חתימה ב"תפוז" שטענה ש"אין רע בלי […]

"כל יום, כל יום, אני מאבדת בחור יפה ברחוב"

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 7 דצמבר 2010 זה היה בוקר נעים ושמשי ואני מצאתי עצמי בסופו של סיור במוזיאון תל אביב. מן הסתם ברחתי מהלימודים ב"סדנא" או אולי היה לי "חלון" במערכת. כשנכנסתי לחנות המוזיאון הוא חלף על פני בפעם הראשונה וכשיצאתי משם הוא חלף על פני שוב, כשוכח דבר מה וחוזר לפטפט עם מנהלת החנות. בחור מרשים […]

דוּדָא לקרוֹשֶׁה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 9 נובמבר 2010 אני צועדת ארבע פעמים בשבוע. קצת יותר משעה כל פעם. אני צועדת בשדות שמאחורי המושב. בלי מוסיקה באוזניים ובלי אף אחד שמדבר איתי. אני אוהבת לשמוע את השקט. זה נותן לי הרגשה של מרחב, של אין סוף אפשרויות . השקט מאפשר לי לחוש את המיקום שלי במרחב. אני […]

מתחילים….

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 28 אוקטובר 2010 אני סיגל בן נון. אני אדריכלית. מעצבת. יוצרת בחומרים שונים. אוהבת צבע. אספנית. ממחזרת סדרתית. ירוקה. עכשיו אתם צריכים למלמל לכיווני: "אוהבים אותך, סיגל…" מורי ורבי משכבר הימים, אדר' אליעזר פרנקל, נהג לומר שהאדריכל הוא "איש רנסנס" קלאסי. איש אשכולות שמבין ומכיר את כל התחומים של הבניה. יודע […]