פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 24 ינואר 2011
כמו שסיפרתי ברשומה הקודמת על הטיול לפרובנס, זה לא מובן מאליו כיצד מתכננים טיול לנער בר מצווה ולאימו. מצד אחד רוב תחומי העניין שלו – זרים לי ומן הצד שני, תשומת הלב שלי לפרטים והצרכים שלי שונים משלו. הבחירה הראשונה שעשיתי, של מבוגר אחראי אך לא היסטרי, היא להזמין מקום לינה מראש רק ללילה הראשון, עם ההגעה לצרפת. הזמנתי מקום מראש גם לאחד הלילות שאחריהם קבענו לצאת לרפטינג. בשאר הלילות נכנסנו ללון בעיירות אליהן הגענו.
אני חייבת לציין שמבחינה מסויימת העיקה עלי הבחירה הזו, כי נותר אלמנט של לא נודע, אולם אותו לא נודע סיפק לנו הרבה חופש בחירה, גמישות בשינויי ספונטני של המסלול המתוכנן מראש (זוכרים? עמוד מתוקתק לכל יום + מפות + הסברים)
המחיר של הגמישות הזו שולם במקומות לינה לא הכי מגניבים. אין בי צער או חרטה על כך הן כי אני לא נוהגת לבכות על חלב שנשפך והן כי הגמישות והחופש היו חשובים לנו מאוד, יותר ממקומות יפים ומושלמים. אבל מי שרוצה לתכנן טיול פחות לחוץ מבחינת הקילומטרים – הייתי ממליצה לו לעשות עבודת תחקיר מוקדמת ולקבוע מראש היכן הוא ישן ובכך להעצים את החוויה הפרובנסלית.
הלילה הראשון שלנו בפרובנס היה באחד המקומות הכי יפים שראינו מעודנו וזו היתה קבלת פנים נפלאה. בהתחלה חשבנו זה רק בגלל שזה הלילה הראשון אבל עם התקדמות הטיול הבננו שפשוט זה אחד המקומות הקסומים עלי אדמות.
את le-presbytere מצאתי בחיפושים דרך גוגל (הקלדתי בלועזית, פרובנס ואת שם האזור בה ו/או את שם העיר הקרובה) ישבתי עם מפה, בדקתי תמונות ושלחתי מיילים לכל המקומות שמצאו חן בעיני.כמו שאתם רואים בתמונות (אם לחצתם על הקישור) המקום מאוד מיוחד ועיצובו הכבד הוא טיפוסי לאזור. את החדר בחרתי מראש, לפי התמונות ובלא היתה בעיה לא לשלם דמי קדימה, אולי כי זו לא היתה העונה הבוערת כבר (תחילת ספטמבר).
מערך חדרי האירוח (Chambres d'hotes), נמצא במנזר קטנטן ונפלא בפאתי העיירה הפיצפונית, St. Etienne du Gres. היא קרובה ל-Arles, Les Baux des Provence ו-Saint Remy de Provence. זו עיירה עם רחוב ראשי אחד, מעט חנויות וכנסיה קטנה אחת. מגיעים עד הכניסה לכנסיה של העיירה, (כנסיה = אֶגְלִיז = Eglise) משם מתקשרים לגברת בעלת האכסניה והיא תבוא אליכם עם המכונית שלה או שתסביר לכם במדוייק כיצד להגיע. חובה לומר שכאן הצרפתית היא נדרשת מאוד. לכתוב באנגלית ולסגור תאריכים במייל עוד יודעים כאן, אבל לדבר באנגלית ולהסביר כיצד להגיע – זה כבר יותר מסובך.
את פנינו קידם מבנה ישן ומקסים הטובל בגינת תבלינים ופרחים חלומית. לצערי, מרוב התרגשות שכחתי לצלם אותו ושמתי תמונות שהורדתי מהאתר שלהם (התמונה הקודמת. לצערי, כי המציאות יפה יותר) את תמונות הגינה הקידמית צילמתי מחדרנו שבקומה השניה. זו הגינה שבבוקר הוגשה בה ארוחת בוקר צרפתית מצויינת עם ריבות מעשה הבית. בחצר האחורית יש גן מקסים עם בריכה קטנה שלא יכולנו שלא לטבול בה מייד עם הגיענו.
בחרנו בחדר "MUCHA". החדר הוא ע"ש הצייר הצ'כי ואשאיר לכם את ויקיפדיה לקבל מושג קל עליו. ראיתי תערוכה שלו בברצלונה ולהיות בחדר שרפרודקציות שלו תלויות בו נראה היה לי פתיחה מצויינת לטיול.
כשנכנסנו לחדר שהיה בקומה השניה, קידם את פנינו עיצוב שהיה מושלם למקום. אשאיר לתמונות לדבר את ההתפעלות שלי מהמקום.
ארון עתיק מצוייר ביד (שאסור לפתוח אותו), שימו לב לסטיילינג: המנורה, הפסלים, הכדים והפרחים היבשים.
זו המיטה שקידמה את פנינו. קווילט טיפוסי לאזור, מנורות לילה קסומות, ארנובו בכל פינה.
לא יכולתי שלא להתפעל מפינת הטואלט הזו. בכל היופי הזה, בעלת הבית לא שכחה לצייד את האורחים במגוון רחב של ספרים על האזור, ברושורים של מסעדות, אמנים ופעילויות שונות שיכולות להתאים למגוון מאוויים.
הדלת לשירותים מרופדת בד שעיצובו אופייני לאזור, הספה מכוסה בקווילט ושמיכת קרושה. מראה מקסימה ותמונה של MUCHA.
על אחד הקירות היה מן טפט-ריפוד לבן שארוגה בו הציקדה, מלכת פרובנס, או, כמו שהם קוראים לה, בצרפתית La Cigale…. (מבטאים את זה: לָה סִיגַל. כמו שזה נשמע בעיברית)
בכלל, פרובנס היא ללא ספק ארץ השמש. אני חושבת שלנו, כישראלים, קל מאוד להתחבר אליה ולהרגיש נוח. הטעמים של המזון חזקים ונעימים לנו: שמן זית, רוזמרין, טימין, אורגנו, שום וכ"ד. (ברשימות ההמשך יגיעו גם מתכונים..), מזג האויר מוכר לנו (היינו בספטמבר), והאופי החם של בני המקום מדבר אלינו (ידיעת הצרפתית עוזרת לבונדינג..) כל המוכר הזה מתובל בטוויסט קטן ומקומי שלוקח אותנו אל אירופה ולא אל המזרח התיכון. קצת מוכר וחמים וקצת חדש ומרתק – מתכון בטוח להנאה בטיול!
פינגבאק: היום השני בפרובנס-אנחנו מעדיפים את הכפרים (חלק ד`) | כמו אויר לנשימה - בלוג של אדריכלית