ברשומה הקודמת סיימתי לסקור את המתרחש ברחבי מילנו בעת שבוע העיצוב והסלונה דל מובילה. אבל במילנו יש כל כך הרבה דברים חדשים לראות, גם ביומיום. ביומיים האחרונים שלי במילנו הלכתי, באופן די ממוקד, לראות מבנים שקורים ממש מעכשיו. מבנים שלא יכלו להיות במילנו של לפני 20  שנה, כשלמדתי פה.

ברשומה הראשונה נתתי הצצה קטנה בשתי "חדשות" שכאלו, אותן ראיתי ביום השני שלי בעיר. פיאצה גאה אאולנטי

והבוסקו וורטיקלה של סטפנו בוארי

ברשומה הזו אסקור את מתחם ה- City Life, שקם על חורבות ה-Fiera Campionaria  הישנה ואת הבניין של Fondazione Feltrinelli ומשרדי מייקרוסופט שהוקם בלב העיר המבונה בבניינים קלאסיים וותיקים.

*

הייתי חייבת לראות את המתחם החדש המתהווה על חורבות הפיירה הישנה ( La Fiera Campionaria) שעד אפריל 2004 התקיים בה הסלונה דל מובילה מובילה.

למעשה, מהרגע שהוציאו את הפיירה מתוך מילנו, לRHO-PERO, התפנתה קרקע יקרה מאוד ומתחם חדש תוכנן ע"י אדריכלים מהמובילים בעולם. זאהא חדיד, דניאל ליבסקינד וארטה איסוזקי. המתחם החדש נקרא בשם הכל כך לא איטלקי: City Life.

מדובר במתחם על, המורכב משני מתחמי מגורים יוקרתיים שתוכננו, האחד ע"י זאהא חדיד והשני ע"י דניאל ליבסקינד שעשה דרך ארוכה מהדה קונסטרוקטיביזם הבועט שלו, כיכר עם שלושה מגדלים (של זאהא חדיד, דניאל ליבסקינד וארטה איסוזקי בשיתוף עם דניאל מפאיי), פארק ענק ומתחמי תרבות, בילוי וקניות.

אני חייבת להודות שהתכוונתי לכתוב מעט ולהעלות את התמונות שצילמתי, ב-2017 ולספר על החווייה, אבל לאחר שקראתי לא מעט על התכנונים המקוריים לעומת האילוצים והשינויים שנעשו ומאחר ועברו כמעט שלוש שנים מהביקור שלי, אני מוצאת שיש צורך להרחיב ולהסביר. הן כי זה מרתק – להווכח שגם הגדולים מכולם נענים לאותם חוקי פיזיקה והן כי באמת מדובר במתחם סופר חדשני עם אג'נדת קיימות משמעותית ולא מספיק להראות כמה תמונות יפות ולהאנח מולן בהנאה אקסטטית.

אני חייבת להדגיש, אני לא מתיימרת לתת כאן סקירה מלאה של כל הרבדים והמשמעויות.

באפריל 2017, כל המתחם היה עדיין כמרקחה. איזורי המגורים הושלמו ואוכלסו, אולם הכיכר עם שלושת המגדלים בבניה, עדיין והתנוססו שם רק שניים מן המגדלים. אזור שלם נראה היה כמו אתר בניה ענק. אני בטוחה שעכשיו הכל נראה אחרת.

מתחם בנייני מגורים – דניאל ליבסקינד (Daniel Libeskind)

מתחם המגורים שתכנן דניאל ליבסקינד מתייחס למבנה הקלאסי של חצרות פנימיות ומדמה בנייני מגורים מילנזים קלאסיים.

המתחם המורכב מחמישה בניינים היוצרים חצרות פנימיות ופרטיות, הם מחופים בצלונים  (brise soleils) בעיצוב א-סימטרי. על הגגות מוקמו תאים פוטו-וולטאיים לייצור חשמל.

בכל בניין יש דירת דופלקס, בקומות העליונות, המתוכננת לתת תחושה של וילה מבודדת.
חמשת הבניינים מקיפים חצר פנימית המייצרת מקום מפגש ומנוחה לדיירים.

מתוכנן להבנות עוד מתחם של שלושה בניינים, בתכנונו של ליבסקינד.

מתחם בנייני מגורים – זאהא חדיד (Zaha Hadid)

מתחם המגורים בתכנונה של זאהא חדיד ממוקם באזור הצפון מזרחי של ה City Life. המתחם מורכב משבעה בניינים בגבהים שונים, מ-5 עד 13 קומות.

עיצוב המבנים אופייני לזאהא חדיד: מרפסות מעוגלות, שילוב חומרים עם עץ, פרטי מעקות מוקפדים היוצרים תנועה דינמית של אור וטקסטורות.

במתחם יש מגוון של דירות מגורים, מדירות שלושה חדרים, ועד דירות גדולות למשפחות מורחבות ולופטים עם שתי קומות. לכל דירה יש מרפסת המהווה חוץ פרטי.

למתחם עצמו יש שירותים שונים הפועלים במשך היום. בין המבנים יש שבילים, פינות מנוחה והרבה אזורים ירוקים.

כיכר שלושת המגדלים ( Piazze Tre Torri)

בכיכר תוכננו שלושה גורדי שחקים למשרדים. אחד ישר, אחד מפותל ואחד קעור.

המגדל הישר (  Il Dritto)

בניין חברת הביטוח אליאנס (Allianz)  – תוכנן ע"י האדריכל היפני ארטה איסוזקי ( Arsta Isozaki) בשיתוף עם האדריכל האיטלקי אנדראה מפאיי (Andrea Maffei ) והוא נבנה ראשון. הצללית של המגדל ישרה, הזיגוג נעשה גלים גלים וההראה היא פסל של ברנקוזי. אבל המגדל שונה מזה שתוכן וזכה בתחרות.

בשלב התכנון המפורט התגלו בעיות קונסטרוקטיביות משמעותיות ותנודות גדלות מידי של הקומות העליונות של המגדל הצר. לשם כך נוספו למגדל ארבעה תומכים אלכסונים מהקרקע לקומה 11 שנצבעו בצבע זהב.

זהו המגדל הכי גבוה באיטליה (בינתיים). הוא  קיבל דירוג LEED זהב והוא עם מאזן אנרגטי 0 (ייצור האנרגיה וצריכת האנרגיה שלו זהים)

המגדל המפותל ( Lo Storto)

בניין חברת הביטוח ג'נרלי ( Generalli ), תוכנן ע"י האדריכלית זאהא חדיד (Zaha Hadid ), נבנה שני ועורר התלהבות רבה, קומות הבניין מפותלות סביב גרעין מרכזי והוא זהה לתכנון שזכה בתחרות. כשאני הייתי שם הוא היה ממש בשלבי הבניה האחרונים.

המגדל הקעור (Il Curvo )

תוכנן ע"י דניאל ליבסקינד ( Daniel Libeskind) והוא נבנה אחרון. כשאני ביקרתי הוא היה עדיין בקומותיו הראשונות ולא ניכר בצילומים. הצילומים שאביא כאן הם מכתבות ברשת.

גם המגדל הזה לא תואם את מה שזכה בתחרות. גם כאן התגלו בעיות קונסטרוקטיביות גדולות והמגדל "התיישר" קצת לעומת הצללית המתוכננת. הוא עדייו קעור, אך הוא כבר לא בצורת C כפי שתוכנן.

מעבר לכתוב פה, יש מתחם קניות עצום, אולם ספורט ותרבות, אבל מאחר ויום אחד לא הספיק להכל וחלק מן המתחם היה עדיין אתר בניה פעיל, אני כותבת כאן רק על מה שראיתי עם קצת השלמות מהרשת. כל המבנים הם בעלי תעודה של LEED, ברמות הגבוהות ביותר והמתחם כולו מכוון קיימות והתחשבות בסביבה.

הגעה נוחה לאזור היא עם המטרו הסגול (M5) לתחנת  Tre Torri  או עם המטרו האדום (M1) לתחנת Amendola

*

את בניין Fondazione Feltrinelli, תכננו Herzog & de Meuron , האדריכלים השוויצרים, הכה מוכשרים כחלק מהגדרה מחודשת של אזור Porta Volta.

מבחינתי זה היה וואו!

בלב אזור מגורים אפרורי וישן עומד לו "בית" סופר עכשיוי. מבחינתי, עיצוב נקי מאוד ולא מתחנף.
אני מודה שנושא הבידוד התרמי זועק לי. לא מצאתי שום התייחסות ברחבי הרשת וזה אומר או שהכל פתור או שהמצב כל כך נורא שלא מדברים על זה.

המבנה, ארוך וצר, יחסית, תופס כמעט רחוב שלם

והוא מחולק לשניים,  באלגנטיות גאונית.

החלק המזרחי משמש את הוצאת הספרים הוותיקה פלטרינלי (Feltrinelli) ובנוסף יש בו משרדים נוספים, חללים מולטי פונקציונליים, מתחמי קריאה, חנויות, מסעדות ובתי קפה ואילו החלק המערבי משמש את חברת מייקרוסופט.

"חתך" המבנה הארוך הוא של בית פשוט עם גג רעפים. ההשראה, לפי המתכננים, היא מהפשטות של הבניה המילנזית, מצד אחד ושל גודל המבנים ההיסטוריים בעיר.

יש פירטי ניתוק ותפרי התפשטות מדהימים, לצערי הצילומים שלי לא משהו. מומלץ לבקר!

אני אהבתי מאוד והתרגשתי מהדיסוננס שבין הנקי, המדוייק והפשוט של המבנה לבין המבנים המסורתיים והחורבות באזור.

הכתובת של הבניין היא Viale Pasubio. מיקרוסופט נמצאים במס' 21 ופלטרינלי במס' 5.

ומה עשיתי אחר כך? כמובן, פנינו, קפה וסיגריה.

תם ונשלם