שבוע העיצוב במילנו –היריד ב-Rho טיפים והמלצות איך להסתדר.

כמו שהבטחתי ברשומה הקודמת, אספר לכם על החוויות שלי משבוע העיצוב במילנו ואתן קצת טיפים והמלצות.

בשנות ה-90 חייתי במילנו, מרכז עיצובי חשוב, אבל לא ממש יצא לי להגיע ל"סלונה דל מובילה" מעולם. לא היה לי זמן. בהתחלה זה היה עומס הלימודים ואחר כך זה היה השילוב בין לימודים וגידול ילד קטן. וביננו, לא ממש הבנתי, עדיין, את החשיבות של להתעדכן בחדש, לקבל השראה מאחרים ופשוט להביט על העולם שמתחדש כל יום.

Porca Miseria! di Ingo Maurer

אפילו חברתי  האהובה, ט', ביקרה בתערוכה כשבאה לבקרנו, במילנו, בשכבר הימים. התערוכה עוד היתה בתוך מילנו, היא היתה קטנה ולא היה עדיין שבוע שלם של עיצוב כמו היום.

20 שנה אחרי שעזבנו את העיר, חזרתי לשבוע העיצוב באפריל 2017. התכוננתי לנסיעה כמה חודשים. דיברתי עם חברים איטלקים מהלימודים, קראתי המון, שאלתי אנשים שהיו בתערוכה והתחלתי לבנות את הביקור.

האמת? לא היה לי מושג על כלום.

היכן לקנות כרטיסי טיסה? איך להגיע משדה התעופה? מקום לינה? היכן קונים כרטיסים לפיירה  (יריד = Fiera)  מה "צריך"לראות? מה אני רוצה לראות?

כסא Lawn Chair, של Sara Crist, מהחוג לעיצוב ריהוט ב-Rhode Island School of Design

בסוף הסתדרתי.

אנסה לתת כאן צרור עצות, קישורים והמלצות. קחו לתשומת לבכם שאלו המלצות אישיות שלי ואולי הטעם שלכם והעדפות שלכם שונים. נכון שהעובדה שאני דוברת איטלקית שוטפת מאוד עזרה לי, אבל העיר כל כך בינלאומית כיום שזו לא תהיה בעיה גם למי שלא דובר את השפה.

אז מהיכן מתחילים?

לפני שנסעתי התייעצתי עם כמה אדריכלים ומעצבים שהיו בתערוכה. אני חייבת לומר שאיש לא הכין אותי והסביר לי לאן כדאי ללכת קודם ו/או הזהיר אותי שאי אפשר להספיק הכל וגם לא לנסות. לצערי, אלו שדיברתי איתם רק ידעו לספר כמה היה נהדר אבל לא ידעו לומר מספרי ביתנים ראויים, או הכוונה יותר מאשר כמה רמזיים איזוטריים.

אילה צרפתי. ברקע Simon says ובחזית גופי תאורה תלויים Mimosa

בנוסף לתערוכת הריהוט, לב השבוע הזה, התערוכה מציגה שנה אחת גם מטבחים ושנה אחת גם תאורה. שנה כך ושנה אחרת. 2017 היתה השנה של התאורה.

אף אחד לא ממש כיוון אותי אז פשוט הפשלתי שרוולים, כמה וכמה חודשים לפני התאריך והתחלתי לחרוש את האינטרנט.

כרטיסי טיסה

הזמנתי כרטיסים באיזיג'ט . שימו לב להנחיות הצ'ק אין המוקדם (צריך לעשות גם בדרך חזרה), לאפשרות בחירת המושב, לגדלי המזוודות ולמשקלים. בהלוך הם לא כל כך מקפידים, בחזור בדרך כלל כן (אם כי לי לא שקלו את הטרולי בחזרה)

אחרי שהזמנתי כרטיסים לעשרה ימים (הייתי זקוקה ליותר משבוע כדי להספיק גם את התערוכה, גם לפגוש חברים ולגם לערוך לעצמי טיולון נוסטלגי) מצאתי  את המלון המדהים עליו כתבתי ברשומה הקודמת.

Antica Corte, Busto Arsizio

לינה
כאמור, ברשומה הקודמת, אני בחרתי מלון נפלא מחוץ לעיר ואני ממליצה עליו בכל לשון של המלצה. מי שמעוניין למצוא מקום לינה בתוך העיר, אני ממליצה על BOOKING או על AIRBNB. (אגב, אני תמיד מוכנה לשלם יותר תמורות האפשרות לבטל ללא עלות)

כרטיסי כניסה לפיירה בהשראת ה-FOMO. שש פאקינג כניסות

כרטיסים לתערוכה

כפי שהסברתי ברשומה הקודמת, יש את מתחם התערוכה הענק שנמצא ב- Rho קצת מחוץ למילנו (יש תחבורה ציבורית מעולה מהעיר) את הכרטיסים קונים און ליין כאן  לאחר הקניה נשלחים כרטיסים במייל וצריך להדפיס אותם.

אפשר לקנות כרטיסים גם במקום, אבל התורים כאלו נוראיים שלא שווה. בקנית הכרטיסים יש כל מיני אפשרויות, כניסה אחת, שתיים ו6. כמובן שקניתי ל6, הרי באתי לראות את כלללל התערוכה… אז זהו. שלא. מיותר, מיותר, מיותר. בקרתי בתערוכה ב Rho רק שלושה ימים. רוב ה"אקשן" הוא מחוץ למבנה הפיירה , ברחבי העיר, בפואורי סלונה ( Fuorisalone), "מחוץ לתערוכה". ולכן אני ממליצה לקנות רק שתי כניסות. מספיק בהחלט.

מפת הפיירה, באדיבות המארגנים

לאן הולכים ומה רואים?

ראשית, יש את האתר הרישמי של הסלונה, כאן,  בו יש הסבר רחב וקצת הכוונות. חשוב לבקר ב Salone Satelite, שזו תערוכה של מעצבים בני פחות מ35. אני עוד הייתי בשלב שהסתובבתי מבלי לדעת והגעתי לשם במקרה. אושר גדול. מומלץ לרשום לעצמכם ברשימת החובה לראות. העברתי שם כמה שעות נפלאות.

Lightflakes של Yuji Okitsu

שנית, כפי שהסברתי ברשומה הקודמת, כדאי לקנות את הגיליון של INTERNI של אפריל ויש לו נספח מפורט של תצוגות עם מספרי ביתנים, תצוגות בעיר (Fuorisalone ), שעות מופעים, מייצגים וגלריות עם תערוכות יחודיות לשבוע העיצוב.

"חרשתי" את המדריך של Interni. ברור שלא הספקתי לראות הכל…

כשאני מצאתי, במהלך השהות שלי, את המדריך הזה, סימנתי את כל מה שמעניין אותי ומאוד רווח לי. הרגשתי שיש לי כיוון.

*

ביום הראשון של התערוכה נסעתי ברכבת וירדתי בתחנה של Rho. שילוט מצוין כיוון אותי תחת האדמה אל מתחם הפיירה. אם אתם מגיעים מהעיר, הקו האדום של המטרו יביא אתכם בקלות (שימו לב שצריך לקנות כרטיס יקר יותר והכרטיס העירוני איננו מספיק) כאן תמצאו הנחיות ברורות.

לאורך כל הדרך, מהירידה מהרכבת, דרך כל המעברים, עומדים אנשים ומחלקים מדריכים שונים, תיקים לנשיאת ברושורים, והמלצות לאירועים. אלו לא נציגים רשמיים של הסלונה, אלא מקדמים לעסקים שונים שמציגים בתערוכה. חלקם בהחלט מעניינים, רובם פחות. שמרו על התיקים, הם נוחים ויש בינהם שווים. גם ברחבי העיר (ברשומה הבאה), יעמדו נציגים רבים ויחלקו לכם תכניות ותיקים לנשיאת ברושורים.

 מאות אנשים צעדו איתי וזה ממש הכניס לאווירה של הפנינג. כשיצאתי אל מחוץ לאדמה חטפתי שוק. איזה גודל!!! ואיזה יופי.

תמונה מקורא הברקודים אל ההמון שעדיין לא נכנס

עליתי במדרגות הנעות, סרקתי את הבר קוד על הכרטיס המודפס ומצאתי עצמו עומדת מול רחוב אין סופי עם אינספור ביתנים משתי צדדיו.

חשבתי להתחיל מן ההתחלה וכך לעבור ביתן ביתן, בשבוע הזה. טעות גדולה. אל תעשו אותה.

הביתן הראשון מימין היה מלא ברהיטים כבדים כמו שהאיטלקים  הרגילים אוהבים. זה היה נראה כמו חנויות על חנות של רהיטים משמימים ולא כמו תערוכת עיצוב.

אז עצרתי לקפה וסיגריה כדי לחשב מסלול מחדש.

דפדפתי ברשימות שלי ומצאת את איזה מספר ביתן שמישהו המליץ לי עליו כחובה. הגעתי לאותו ביתן ו… סתם. אמנם יותר טוב מהביתן הראשון, אבל לא משהו שהתלהבתי ממנו. חרשתי אותו מלפני ומלפנים וידעתי שאני לא הייתי זוכרת את המספר הזה. עובדה.

שלטים עם עוד ועוד אינפורמציה. לא עוזר בכלל

חצי יום כבר עבר ואני הייתי חסרת כל כיוון. ניסיתי לקרוא מה כתוב על עמודי ההכוונה, אבל לא ממש הבנתי מה נכון לי. שוטטתי בתחושת חוסר אונים שהיא כל כך לא מוכרת לי. כשצד את עיני משהו מעניין בביתן שלידו עברתי, מכנסתי פנימה ואז התחלתי להנות בתערוכה ולהבין שצריך ללכת עם הלב.

המורים והתלמידים במגמת העיצוב בתיכון בריאנצה

הדבר הראשון שראיתי היה תצוגת עיצוב של מגמת עיצוב בתיכון… עפתי ממש על אחת השידות והמעצב הצעיר והמקסים שמח לספר לי על ההשראה שלו (ערימת ספרים רעועה). הוא סיפר שמעבר לעיצוב הם ביצעו את המוצרים שלהם בעצמם, בשילוב עם בית ספר לאומניות מסורתיות. כמה מקסים.

שידת wall-e של Filippo Castelnuovo

מכאן התחלתי לשוטט. זו היתה הדרך שלי.

רהיט מודולרי, Massapo, בהשראת בניה יבשה. עיצוב של סטודיו Noii מפוליה.

אמנם רציתי לראות הכל, אבל החלטתי לתת למזל לכוון אותי. היום הזה הפך ליום של עונג. ראיתי וראיתי וראיתי.

גוף תאורה סרוג, Slow pendant light, של Emi Kita היפנית, לחברת SLOW

לפעמים התלהבתי מהמוצגים ולפעמים מהרהיטים של פינות ההסבה.

כורסת Quilt של Ronan & Erwan Bouroullec

דיברתי עם כל המציגים של הדברים שמצאו חן בעיני, רבים מהם מעצבים צעירים בתחילת דרכם. מכל העולם.

שידת מגירות חצופה,  Stack up, של שי אלקלעי מסטודיו Raw Edges.

פתאום הרגשתי שלא הגעתי הנה (רק) כדי לראות את העיצובים של השמות הגדולים והחברות המפורסמות. אני באתי הנה כדי לעוף, לחוות, ללמוד דרך העיניים והאוזניים.

עדיין לא הבנתי את הדבר הכי חשוב, שאי אפשר להספיק הכל, אבל כבר ידעתי לא להתעכב על מה שלא "עושה לי את זה"

בין תצוגה לתצוגה יש מיצגים ומייצבים

בתצוגה ב- Rho, ביקרתי שלוש פעמים. ביום הראשון, עד שהתאפסתי, הייתי כל היום, בשני הימים האחרים כבר הייתי ממוקדת והגעתי רק כדי לראות דברים שמעניינים אותי.

ברשומה הבאה אספר על החוויות שלי מהחלק המרגש יותר של שבוע העיצוב, ה- Fuorisalone, אך לפני זה חשוב לי לתת שני טיפים מאוד חשובים. האחד הוא להגיע עם נעלי ספורט נוחות, אבל ממש נוחות.

הטיפ השני הוא להגיע עם טרולי. אם אתם רוצים לאסוף ברושורים, זה ירגיש קצת מסורבל בהתחלה, אבל בהמשך אתם תודו לי. אל תעשו לגב שלכם את מה שאני עשיתי לשלי.

 

 

2 תגובות “שבוע העיצוב במילנו –היריד ב-Rho טיפים והמלצות איך להסתדר.

  1. motior

    תודה על כל הטיפים. התמונות והתיאורים עושים חשק לנסוע למרות שעיצוב הוא ממש לא התחום שלי ולא ממש התחביב שלי 🙂
    אחותי ובעלה נוסעים כמעט כל שנה… הוא מעצב רהיטים והיא מעצבת גרפית.

    1. סיגל בן נון מאת

      היי מוטי,
      ממש ממליצה להגיע למילנו בשבוע הזה, גם אם אתה לא מהתחום. זה הפנינג מדהים שמחמיא לעיר הנהדרת הזו. אשמח אם תעביר קישור לאחותך ובעלה. מקווה שישמחו לקרוא נקודת ראות אחרת. (אחרת, כי כל אחד מאיתנו הוא אחר)

להגיב על motior לבטל

האימייל לא יוצג באתר.