פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 16 דצמבר 2010
יעל מהבית של יעלי, ריבי מבלוג יצירתי של מדענית , מלי חוט ומחט, שובי דובי משאריות והשראה העניקו לי את הפרס ושימחו אותי מאוד. הבלוג שלי בחיתוליו וכייף לדעת שקוראים בו ושאוהבים אותו.
למי שפיספסה את ה"באז" שרץ בבלוגיה אז גולשים (גולשות בעיקר, לא?) מעניקים את פרס הבלוגר בעל הסטייל לשמונה בלוגרים לפי ראות עיניהם וגם מספרים שמונה עובדות עליהם שהרוב לא יודעים.
נחמד, מעניין, מביא לחשיפה, מפרגן ומרתק (כמה דברים מיוחדים אנשים כותבים בשמינית העובדות על עצמם. תענוג)
כל נושא הסטייל טעון בירור סמנטי ועינייני.
למה אנחנו מתכוונים כשאומרים יש בזה סטייל?
לא יודעת לגבי ה"אנחנו", אבל אני מתכוונת למגוון משמעויות לועזיות ולא כל כך למילה "סגנון". אני מתכוונת לשילוב של קלאס, פינס, דזיין וטוב טעם ביחד. כל זאת באופן מדוייק ו"נכון". לא מוגזם במינוני הצבעים והפרטים. סוג של דיוק שכשהוא שם, אתה פשוט יודע.
לפני כמה ימים הגעתי דרך מרמלדה לכתבה מצולמת על לורן האטון דוגמנית העל המיתולגית שכיום היא בת 67. נראית מצויין. הכתבה , פרסום של בגדי חברת J. Crew , מתובלת באמירות שלה. אחת מהן הרשימה אותי כל כך ואני מוצאת בה את תמצית הייחודיות (מעבר לסטייל) גם מעבר לקונטקס של האופנה.
תחומי ההגדרה של "בעל סטייל" הם רבים ולא דווקא קשורים לתחום עבודות היד והקראפט.
גיסתי, למשל, היא בעיני מובילה בתחום הסטייל ואכן מתפרנסת מכך בכבוד. היא יודעת לזהות מה נכון ומתי בתחומים רבים של עיצוב והלבשת הבית. אני כבר לא מדברת על עיצוב הבית שלה או איך שהיא מתלבשת. הכל פשוט בול. לא מוגזם לשום כוון לא צבעוני מידי, לא יוקרתי מידי, לא מותגי מידי, אבל עדיין מיוחד, מרענן, חדשני ומדוייק. פשוט הכל "סטייליש".
כל כך קשה היה לי לבחור בין בלוגים שאני אוהבת ומרשימים אותי אז החלטתי לדבוק בהגדרה המדוייקת "סטייליש בלוג" ולדגום שמונה בלוגים שכאלו. לא רק כאלו שאני אוהבת או צוחקת מהם אלא כאלו שהם פרופר "סטייליש" בעיני. הבלוג האחרון הוא קצת שונה ואולי לא היה נבחר אחד הסטיילישים אלא יותר כאחד היצירתיים, אבל הנסיבות שינו את הבחירה.
אגב, גם ההגדרה של בלוג היא לא לגמרי נקייה ובהירה ומצאתי הרבה מקומות מאוד בעלי סטייל ברחבי הרשת שהתקראו בלוג. אבל היה חסר בהם את הפן האישי שבעיני הוא החלק הבלוגי, ה"יומני".
כמה מהבלוגים שבחרתי, הם מתחומים שונים, אבל איך שהוא חוט היצירה שזור בהם. אז אולי להיות בעל סטייל דורש יצירתיות. בעצם, לפי לורן האטון – בהחלט כן!
1. דנדושה – הבלוג של דנה ישראלי, צלמת ויוצרת רב גונית. הדברים שלה תמיד "בול" במינונים. עבודות הצילום שלה מדוייקות וחושפות את הסטייל באובייקטים שלה, אם לא ממש מעניקה להם אותו.
2. make my day – הבלוג של איולה10 מעצבת ובחורה מוכשרת כמו שד. העבודות שלה מדוייקות מאוד ובטעם משובח. אמנם הפוסטים האחרונים עוסקים ברילוקיישן שלה, אבל מי שלא מכיר ידפדף בבלוג וימצא עבודות מדהימות, קישורים חשובים לבלוגים בעלי סטייל ברחבי הרשת וצילומים מצויינים.
3. craftyblog – הבלוג של aliner בחורה מוכשרת ועדינת טעם. הסטייל נראה פשוט כתכונת אופי שלה. כל עבודה מדוייקת ובמינון הנכון. אף פעם לא "ליד". חבל שהיא כל כך עסוקה בחיים שמעבר לבלוג ומותירה אותנו רעבים.
4. תוצרת בית – הבלוג של עפרה והגר, שתי מעצבות . עפרה, מעצבת מוכשרת בתחומים רבים ובעלת טביעת עיין, יוזמה וחזון. למדתי ממנה כל כך הרבה על צבע (הפוסט הצהוב שלה – מדהים. ואת השילוב אקווה-אדום למדתי "לעכל" אצלה) על שילובים ועל יצירה וסטייל כדרך חיים.
5.הבלוג של Tweelingen – אורית היא מעצבת מוכשרת בטירוף. עדינה וענוגה וכל כך מדוייקת. איזה כייף שהיא מאפשרת לעולם לרכוש את מעשי ידיה ואת הבחירות העיצוביות שלה. צילומים מעולים מגישים לנו חלום וגעגוע.
6. SalisStudio Blog – אם היה צריך לבחור אנשים שהם "סטייליש" נטאשה חיימוביץ' בוודאי היתה הראשונה. אבל אמרתם לבחור בלוג. בלוג מדהים, מיוחד אמנם קצר (מה עם עוד פוסטים??!!) אבל מדוייק להפליא. בכתיבה, בצילומים, באיכות. סטייל בהתגלמותו.
7. ניהיליזם קולינרי – פור מלג היא בחורה מוכשרת כמו שדה (רואים בכתיבה שלה את הפוטנציאל האדיר) הבלוג שלה חריף, יצירתי ומצולם היטב. היא בטח תתפלא על הבחירה אבל בעיני, היא בהחלט מכתיבת דרך ומדוייקת מאוד מאוד.
8. בלוג הסריגה של גוגי ליפשיץ – לצערי כותבת הבלוג הזה, לא תוכל להעביר את השרביט כי היא איננה עימנו עוד. מיכל היתה חברה מקסימה, בעל חוש הומור ולשון חדה. אם היתה בחיים בטח היתה מתפקעת מצחוק על זה שבחרתי בה. כשתציצו בתמונות תראו שנוף חייה היה פשוט ולכאורה לא "סטייליסטי". אבל הבלוג שלה מלא יצירתיות ודיוק . אמרתי כבר קודם שלולא הנסיבות, אולי הייתי מניחה לה, אבל בעיני היא היתה מובילה בתחומה. שילוב של סריגה, אפיה והכנת סנדויצ'ים. סטייל מיוחד משלה.
שמונה עובדות שרובכם לא יודעים עלי:
1. סיימתי את לימודי התואר בפוליטכניקו די מילנו (Politecnico Di Milano), והתזה שלי היתה תכנון מלון בוטיק ברובע הארמני בירושלים העתיקה לפי עקרונות הכאוס. כחלק מהתחקיר לפרוייקט יצרתי קשר עם הארכיבישוף הארמני והוזמנתי לסיור אישי בשכיות החמדה הארכיטקטוניות שאינן פתוחות לתיירים.
2. בבסיס אני ביישנית ויש לי פחד קהל. אנשים לפעמים חושבים שאני סנובית כי בהתחלה אני נבוכה לומר שלום ונראית קצת מרוחקת כזו… עם השנים פיתחתי טקטיקה של "לקפוץ למים" ו"לעשות רוח" של אחת שמרגישה נוח. זה עובד!! אחרי זמן קצת של רוח כזו אני כבר לא נבוכה יותר.
3. בגיל שלוש, למראה חתול קצוץ זנב, החלטתי להיות וטרינרית. זו היתה המהות שלי במשך שנות ילדותי ואף הכתיבה את בחירת המגמה בתיכון. בגיל 17 הבנתי שאני לא בנויה לכאב הלב הזה ושמקסימום אני אתחתן עם וטרינר.
4. התחתנתי עם וטרינר.
5. אני לא נותנת לבעל שלי להחזיק, אפילו לשניה , את התיק שלי.
אני לא יכולה לראות גברים שסוחבים לאישה שלהם את התיק ברחוב. זה ממש מגעיל אותי. נראה כל כך שפוט ולא "במקום". מה קרה, כבד לך? אז פעם הבאה תקחי תיק קטן יותר..
6. בשנת 1979 ייצגתי את ישראל, עם עוד שלוש בנות, בתחרויות חתירה (בסירות, לא בבריכה) באירופה. אחת מהן, אליפות העולם לנוער, התקיימה במוסקבה של לפני הפרסטרוייקה.
7. הייתי (וגם נשארתי) חננה ובוקית. הייתי תולעת ספרים מילדותי ובבגרותי הייתי קוראת במקביל ארבעה ספרים ביחד. אחד קליל, אחד פילוסופי, אחד כבד ואחד של שירה (או כל שילוב אקראי אחר) בקושי יצאתי מהבית וכל היום הייתי שקועה בספרים.
8. בגלל הרשום דלעיל, למדתי לרכב על אופניים רק בגיל 14 (נופלים מגבוה יותר מאשר בגיל 5..) אם אחת מחברותי בבית הספר היסודי קוראת זאת, אז שתדענה לכן שכשהייתי לוקחת את האופניים שלכן לסיבוב זה היה סיבוב הליכה…
עד כאן אני, עכשיו תורכן.