פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 אפריל 2011
יש לי עוזרת בית מקסימה.
מקסימה בהמון מובנים, אבל לנקות היא לא יודעת.
מה בסך הכל אנחנו מבקשים שיהיה בעוזרת הבית שלנו? שתהיה ישרה ושאפשר יהיה לסמוך עליה ולא לפחד להשאירה לבד, שהיא לא תשבור, שתהיה נעימה, שלא תגנוב ואצלי בבית, חשוב מאוד שהיא תאהב בעלי חיים (שני כלבים, שני חתולים ומתישהו היו גם אוגרים) אז העוזרת שלי היא כל הדברים האלו ורק בניקיון היא לא משהו…
האמת? אף אחת לא מנקה כמו בעלת הבית ואני שבעתי מעוזרות שמסדרות את הדברים באופן שונה כדי ש"אדע" שהן ניקו או שחושבות שהן יודעות יותר טוב ממני איפה לשים מה ואני כבר לא מדברת על זו שזרקה את כל שיני החלב של הילדים, ששמרתי למזכרת, לפח. שמעתי שיש עוזרות שצועקות על בעלי הבית ומוכיחות אותם על רמת אחזקת הבית הנמוכה.. אז החלטתי להתפשר על עוזרת שיש לה את כל התכונות הטובות ורק לנקות היא לא הכי יודעת.
אני קוראת לה עוזרת כי היא עוזרת לי.
כל יום שישי היא היא מגיעה ב7:30 וגורמת לי להרים את הבית, מבעוד מועד ולסדר (כדי שהיא לא תבזבז זמן על סידורים) וכך, ב12:30 כשהיא הולכת, הבית נקי ומסודר ואילמלא היא היתה מגיעה הוא היה מלוכלך ומבולגן. וכך יש לנו סופ"ש נפלא עם בית די נקי, מסודר וריחני.
פעמיים בשנה אני מתלבטת מה לתת לה מתנה לחג. אמיר אומר שכסף זה מספיק. אני חושבת שלא. אני חושבת שמתנה של יחס חם היא חשובה לא פחות.
בגלל שאני מתארת לעצמי שכסף זה מה שהיא זקוקה לו אז אנחנו נותנים לה גם וגם.
אלו מתנות אפשר לתת בהוצאה לא גדולה, אבל שתחממנה את הלב ותעברנה את ההערכה שיש לנו כלפי האנשים?
זה נכון לעוזרת הבית אבל גם לחמות, לשכנה, לחברה ולאחיינים ולדודות. כל כך הרבה מתנות שאנחנו רוצים לתת וחשבון הבנק צר מלהכיל.
לאחר כמה פעמים בהן היא שאלה ממני את הספר של אורנה ואלה, קניתי לה את הספר ועטפתי אותו יחד עם סינור מעשה ידי. השנה היא תקבל ממני את הארנק שהכנתי,פה בתמונה, (או את השני שעדיין לא סיימתי) ובתוכו כסף ואולי קצת אגוזים, למען הסימליות. גודל הארנק הוא בערך 20/15 ס"מ, טוב לכלי איפור, למשל.
לאחייניות נתתי לפסח סלסלת בד, כמו בתמונה – ממולאות במבחר אגוזים טריים וטעימים.
אחות של חברה קיבלה את הסלסילה, למעלה, שמולאה בלבבות בד ריחניים.
השנה אביא לחמותי (איזה מזל שהיא לא קוראת כאן) צלחת משגעת של פיפ סטודיו שקניתי אצל אורית מ-Tweelingen שאמלא אותה בעוגיות שוקולד צ'יפס כשרות לפסח שהמתכון שלהן יובא מייד בהמשך.
את המתכון "גיליתי" בבלוג המקסים של מיכלתיק וכמובן שעשיתי אותו בתחילה עם סוכריות עדשים כמו שהיא הראתה (שוס אמיתי מבחינת ויזואלית). המתכון הוא וריאציה על המתכון שכתוב בגב חבילת השוקולד צ'יפס של אופנהיימר וזאת לפי המלצתה של מיכלתיק.
עשיתי כמה שינויים כדי להתמודד עם הכובד של קמח המצה ובנוסף ראיתי שהטמפ' בלועזית נמוכה יותר. הלכתי עם הלועזייים. חשבתי לערבב חצי קמח מצה וחצי קמח תפ"א, או להקציף את החלבונים לתוך הבצק. אבל כבר בניסיון הראשון זה הצליח ויצא מעולה או כמו שהגדיר בכורי: "עוגיות שרק נראות כמו עוגיות בריאות אבל טעימות" אז ראו מה נתנה מכל הלילות ותהנו.
עוגיות שוקולד צ'יפס כשרות לפסחחומרים:
200 גר' חמאה
1 כוס סוכר רגיל
1/2 כוס סוכר חום
3 ביצים
1 כף תמצית וניל
2 כוסות קמח מצה
1 כפית סודה לשתיה
קורט מלח
שקית שוקולד צ'יפס של אופנהיימר
אופן ההכנה:
מחממים את התנור ל180 מעלות.
מערבבים את כל החומרים חוץ מהשוקולד צ'יפס. עד קבלת תערובת אחידה.מוסיפים את השוקולד צ'יפס ומערבבים.
[שכחתי לצלם את השלב הזה. באפייה הבאה אצלם ואעדכן את הרשומה]
משמנים תבנית עם ספרי שמן.
עורמים גבשושיות של התערובת בעזרת שתי כפיות. הכמות הנכונה היא כפית גדושה לכל עוגיה. ממקמים אותן במרחק של כ-5 ס"מ זו מזו.
מכניסים את התבניות לתנור (לי זה יוצא שלוש תבניות של תנור בנגלה הראשונה ועוד אחת בנגלה השניה)
אופים בין 10 ל-15 דקות. זה הקטע הטריקי וצריך לבדוק בתנור שלכם. אצלי, שלוש התבניות הראשונות ביחד, יוצאות מוכנות ב-13 דקות.
להוציא את התבניות מהתנור ו"לשחרר" את העוגיות עם מרית של חביתה. לתת להן להתקרר. בתחילה הן מאוד רכות ורק כשהן מתקררות הן מתקשות קצת. אנחנו אוהבים אותן רכות. אפשר לאפות יותר ואז הן תהיינה קשות. (זה נכון גם לעוגיות של ימי חול)
וכך זה יראה על שולחן הסדר. מה אתם אומרים?