קיץ בבלוגיה: שרביט עובר של חמש+שתיים ועוד חמש+שתיים

יש שקוראים לזה הבלוגוספירה. אני אוהבת לקרוא לזה הבלוגיה. אולי כי כך קוראים לבלוגיה של "תפוז", משם באתי. זה מרגיש לי קצת כמו שכונה, כמו שלולית ביתית וחמימה. אני מכירה בלוגריות רבות שהפכו לחברות וירטואליות שלי וכאלו שהפכו לחברות ממש.
אני אוהבת לפרגן לדברים טובים שקורים ואני אוהבת שמפרגנים לי (ברור. כאילו דא…)

ולכן, בכל פעם שמריצים "שרביט" בין הבלוגרים ומבקשים מהם להמליץ על כמה בלוגים בנושא מסויים שיעבירו גם הם את השרביט, אני מתרגשת. מתרגשת להכיר חברים של חברים שלי. מתרגשת להציג לאחרים חברים פוטנציאלים.

הפעם חלי גולדנברג התחילה בכך ופיזרה שרביטים שפיזרו שרביטים שפיזרו שרביטים…

עד שהגיע אלי שרביט אחד מדנא שהיא מדענית עם בלוג בשם הַמָעָבָּדַבָּדָה שם היא העבירה אלי את השרביט של חלי.
דנא היא חברה שהגיעה מהוירטואליה ופרצה אל חיי ובכל פעם שאנחנו נפגשות אני נמסה מהחיוך שלה. ידעתם שיש אנשים שבאמת יכולים חייך מאוזן לאוזן? דנא שזה הניק שלה (DNA) היא מדענית יצירתית מאוד ואני ממליצה, ככה כבונוס, לעשות מנוי לבלוג שלה.

חלי כתבה: "..אז לכבוד הקיץ, לכבוד אביב הבלוגים, לכבוד העובדה שהפייסבוק והטוויטר עוזרים לנו (בעצםלהרחיב את מעגל הקוראים שלנו דרך נתינת לינקים בכל מקום אפשרי (אם מתחשק) החלטתי להחיות לרגע את מה שפעם היה כל כך מקובל בממלכת הבלוגים והלינקים, משימת העברות..." והגדירה את השרביט כך: “.. אני כותבת פוסט ובו – על פי פירוט קטגורי שמיד יגיע – לינקים לחמישה פוסטים שלי כמו גם, וזו המטרה העיקרית – מעבירה את ה"משימה" לחמישה בלוגרים שיתבקשו לעשות את אותו הדבר: לכתוב פוסט, לתת לינקים לחמישה פוסטים שלהם, והעברת המשימה (עם לינקים כמובן) לחמישה בלוגרים שלדעתם מדליקים, מעניינים, לא ידועים מספיק, חשובים אחרים…”

גלשתי קצת לבלוגים השונים שקיבלו את השרביט וראיתי שכולם התייחסו להוראות כמו שחלי כתבה. חמישה פוסטים וחמישה בלוגים. אבל חלי עצמה רשמה חמישה + שניים מכל אחד. ומייד ידעתי שגם אני.

את חמש הרשומות (אני לא אוהבת את המילה פוסט. מה אני הג'רוזלם פוסט?) היא הגדירה ככאלו שהיא תשמח אם הגולשים יקראו, במקרה שטרם קראואז להלן חמש הרשומות שלי שאותן אשמח אם תקראו, או תקראו שוב ואשר, ביחד הן מתארות אותי ואת מה שאני אוהבת לעשות, הכי טוב.

הרגע בו נגלה הקסם או איך גיבוב של חומרים ורעיונות הופך לאדריכלות – על הקסם שביצירה. רשומה שמנסה לתמצת למילים את הקסם שבעבודה שלי שהוא בעצם המניע לקום כל בוקר ולעבוד.

"בית של פעם" – זיכרון נוסטלגי או אבטיפוס שיכול להתאים גם היום?  רשומה שיצאה לראשונה בתור כתבה לXNET על בתי הסוכנות שמילאו את כפרינו בשנות המדינה הראשונות והגעגוע שאנחנו מטפחים אליהם.

מו ומו – מו המסעדה ומו האיטליז על התהליך מרתק של שיפוץ ותכנון מחדש של מסעדה משפחתית בתוך מבנה היסטורי לשימור.

תיאוריות באדריכלות  ♥.F.F – על תהליך של שיפוץ בית ישן מאוד שממש מט ליפול בעזרת מזמינים עם טעם משובח והליכה עם הלב.

שחרולה VS נוטלה – רשומה על כך שאי אפשר להתווכח על טעם ולכן אי אפשר לאדריכל אלא להקשיב לטעמו של הלקוח.

כפי ששמתם לב כל הרשומות אליהן שלחתי אתכם קשורות, בדרך זו או אחרת לאדריכלות שזה גם העיסוק שלי אבל גם אהבתי הגדולה.
אז שתי רשומות הבונוס הן שונות.

אני רוצה לשלוח פרחים  לאנשים הרעים שחלפו בחיי – זו רשומה שנכתבה בהווה אחד תוך ידיעה שבעתיד שלו תבוא תודה. תודה לכל מי שפוגע בהווה פגיעה שתוליד שינוי וצמיחה בעתיד.

הסיר של אוגניה – זו רשומה שאני מאוד אוהבת. שנכתבה מתוך געגוע לאוגניה שגרה בדירתי, אותה לא פגשתי מעולם. ויש גם מתכון מעולה לרטטיוי מפרובאנס

גם חמשת הבלוגים אליהם אני שולחת את השרביט יהיו הפעם קשורים ב"מקצוע". וגם רציתי שהם יהיו מהבלוגיה המורחבת. השתדלתי לחדש כי לא רציתי שלקוראים הנאמנים שלי הרשומה הזו תראה כמו דז'הוו.

סימני עיצוב של מרב שדה. מעצבת פנים מוכשרת, חרוצה, מקורית ובילתי נלאית הבלוג שלה תמיד מרענן, מחדש ומשכיל.  טרם נפגשנו במציאות, אולם בוירטואליה כבר שיתפנו פעולה, החלפנו דעות ואפילו הגענו לאיהסכמות. אנחנו עוד נשב לנו על כוס קפה.

חלון אחורי של מיכאל יעקובסון. אהבתי את השם ההיצ'קוקי של הבלוג, אבל יותר מכל אני אוהבת את זה שכל רשומה אצלו היא איזה סיבוב איפשהו. אנציקלופדיה מהלכת של אדריכלות ואהבת הארץ ואנשיה. כל רשומה היא פיצוץ של חושים וידע וחידושים. תענוג גדול. לא נפגשתי עם מיכאל, עדיין, אך הוא עזר לי רבות בהכנת הכתבה לXNET על הבתים של פעם.

אדריכלות אופטימית של אלכס מילאטינר. גם עם אלכס טרם נפגשתי מחוץ לוירטואליה, אבל בעקבות איזו רשומה שלי, התכתבנו מעט, נכנסתי לבלוג שלה ואהבתי את רוח הדברים. אני מסכימה עם כל מילה שהיא כותבת ואני אוהבת לראות את האינטרפרטציה שלה לחיים.

הבלוג של סיון אסקיו (שמא קוראים לו BECAUSE TRAVEL IS A STATE OF MIND ?) צלמת מכשפה. מצלמת אדריכלות כאילו היא רואה מעבר למציאות וכותבת באופן מרנין. הרשומות שלה מגיעות מכל העולם והכל נראה כל כך קליל ופשוט.

Pasta evry dayשל שרון גור. לכאורה זהו בלוג על אוכל איטלקי, אבל רק לכאורה. שרון היא אדריכלית שמצלמת כמו צלמת, מבשלת כמו שפית, נשואה לאיטלקי וחיה ליד אגם קומו. היא כותבת נפלא וכל רשומה שלה יכולה להפוך לתמונה ממוסגרת אצלי בסלון, כל כך הן יפות. מי שמכיר את התרבות והשפה האיטלקיות יתענג שבעתיים על הבלוג הדולשוני שלה. טרם פגשתי את שרון – אבל זה לבטח יקרה!

ושני הבלוגים לבונוס שלי, הם כאלו שמנגנים לי על נימי הנשמה:

איילת מטיילת של איילת גזית, שכותבת על הכל (כן, גם על טיולים) ויש לה מקגייבר וטייס ומצ'יסטה והיא מחייכת לעולם גם כשהיא לא ותמיד אני כל כך מאושרת לקרוא את הרשומות שלה.

הבלוג של Aunt Petunia  אשר בו ובכותבתו התאהבתי בקריאה ראשונה היא כותבת על פרחים ואנשים ברגישות ובאהבה גדולה. אם לא קראתם את מה שהיא כותבת רוצו להשלים את כל מה שהיא כתבה. אחרי אהבה וירטואלית ארוכה, נפגשנו וזה היה כיף גדול!

Nicolae Grigorescu

זהו, קוראי היקרים. הפעם רשומה לא עלי ועל הגיגי או עבודותי. הפעם אני שולחת אתכם לרעות בשדות זרים (אבל אלו שדות משובחים!) ניסיתי לתבל, עד כמה שאפשר את הרשומה זהו בתמונות. לא היה פשוט ואני מקווה שנהניתם והשכלתם.

23 תגובות בנושא “קיץ בבלוגיה: שרביט עובר של חמש+שתיים ועוד חמש+שתיים

  1. איילת

    הי יקירתי,
    תמיד נפעמת ממך. מהעושר הפנימי שלך ומהיצירה שלך.
    ולכבוד לי להיכלל בין הבלוגים שלך. באמת!והדרך שבה הגדרת את הבלוג שלי- בכזו רגישות "מחייכת גם כשהיא לא"- רק את יכולה.

  2. ח ל י

    5+2 זה הכי 🙂

    תודה על לינקים חדשים,
    ובגלל עיסוקך אני מרשה לעצמי לתת לך לינק אישי ופרטי ומבקשת שתעקבי גם אחרי הלינקים שבתוכו,
    נדמה לי שיש לנו מהמשותף באהבה הזאת, הנה
    http://wp.me/pSDxG-czK 🙂

    1. סיגל בן נון

      חלי יקרה,
      קראתי. אהבתי. נפעמתי. התרגשתי. ואהבתי מאוד מאוד.
      הגבתי לך ברשומה שהפעם הצלחתי להדביק את הקישור שלה.

      וצדקת. לפחות בעיניין הזה אנחנו מאוד דומות.

      התאהבתי בך.
      לגמרי.

  3. Merav Sade

    קטונתי -או אולי בעצם לא..אז תודה רבה יקירה על הפרגון -מרגש אותי כל פעם מחדש שיש עוד אנשים שקוראים את הבלוג שלי חוץ ממני…( טוב כעת אני סתם מצטנעת..)

  4. ע נ נ ת

    איזה יופי של רשומה ורשימה!
    חלק מהרשומות שהזכרת אני זוכרת, כי הן באמת נפלאות;
    ( גם אני מעדיפה רשומה ולא פוסט )
    ואני בהחלט אדגום את כל הבלוגים שהמלצת עליהם!

    (אגב, מחקתי וכתבתי מחדש בשביל לתקן שגיאות הקלדה מביכות…)

  5. pastaeveryday

    סיגל! ריגשת אותי מאד מאד! תודה רבה על המילים והפרגון ועל ההמלצות המצויינות, תמיד כיף לגלות בלוגים חדשים ומשובחים. Grazie ancora! שרון.

  6. דנא

    איך איך חיכיתי! איזה כיף לראות מה בחרת ולהכיר עוד נשים שכותבות מצלמות ומשתפות. תודה על המילים החמות הן היגיעו בדיוק בזמן אתמול. ריבי.

  7. alexspaces

    סיגל, איזו הפתעה נעימה, ואיזה כבוד, להיות מוזכרת בבלוג שלך!
    תודה רבה! אני ממש מרגישה שעליתי כיתה….(עד עכשיו הייתה לי הרגשה שאני לגמרי אנונימית, ורק אני קוראת את עצמי….)
    אז עכשיו עשית לי חשק להמשיך
    שבת שלום, ונשתמע(נתכתב)
    אלכס

    1. סיגל בן נון

      היי אלכס,
      שמחתי להפתיע אותך.
      את לא לבד בקריאת הבלוג ולגבי האנונימיות – כולנו בעצם סוג של אנונימיות אבל מוכרות, לא?

      הכי חשוב שעשיתי לך חשק להמשיך לכתוב – הכתיבה מביאה לצמיחה וחידוד עצמיים אבל גם תורמת לקוראים.

      ממליצה לך לקחת צלם מקצועי לפרויקטים שממש גמורים. התוצאות מצדיקות את ההשקעה (אם את צריכה המלצות – דברי איתי)

להגיב על סיגל בן נון לבטל

האימייל לא יוצג באתר.