ארכיון תגית: שיברי כלים

שלט כניסה מפסיפס – כרוניקה של תהליך יצירה

הבית קרם עור וגידים, העבודות התקדמו, הקבלנים החלו לסיים את העבודות וריח של התחלה חדשה עמד באוויר. תכנון פנים הבית היה תהליך מעניין וביצועו הווה אתגר לא פשוט במערכת של "שכונת דגמים" מול קבלן ואדריכל ראשיים. צלחנו את התהליך ותבוא הרשומה שתספר עליו. מצאתי את עצמי מתכננת ומעצבת שלט לביתם של ע' וא', לקוחותי. שלט […]

רשמים מיום של שמש וים

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 6 אוגוסט 2012 זה כבר כמה שבועות שאחותי מזמינה אותי ללכת איתה לים בשבת בבוקר. “מוקדם" היא מבטיחה לי. “למעט זמן" היא מפתה אותי, יודעת שהשבתות שלי מוקדשות לעבודה ( אם כי בקצב אחר, נמנמני משהו) השבת הזו נענתי להזמנה. כמובן שה"מוקדם”, היה קצת פחות מוקדם ממה שחשבנו ו"מעט הזמן" התארך […]

הגיגים על חברות וגם ציפור

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 מאי 2012 לפני כמה שבועות פגשתי את א' במסיבה תלאביבית. שתינו עזבנו הכל ונפלנו זו בזרועות רעותה בחיבוק אוהב ששוכח את 20 השנים שלא נפגשנו קודם לו. ימים רבים עברו ונסיבות רבות הפרידו ביננו אבל על אף שלא נפגשנו זמן רב – אנחנו לגמרי ביחד. בדרכנו שלנו, במיוחדות שלנו, גם […]

פסיפס – עולם של דימיון ויצירה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ספטמבר 2011 שהתחלתי לאסוף שיברי כלים במטרה לעשות מהם פסיפס הייתי בטוחה שאני ממציאה משהו חדש. זו חוויה נפלאה ומדהימה שאני מאחלת לכל יוצר. לפעמים הבורות משתלמת… אני רוצה לספר כאן על הראשוניות של חוויית הפסיפס שלי. אין לי כל כוונה לסקור את כל אמני הפסיפס הנחשבים או את כל […]

מתנה לחתונה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 11 אוגוסט 2011 מאז שאני זוכרת את עצמי קשה לי לתת כסף כמתנת חתונה. אני כבר קולטת אתכם מצקצקים בלשון ואומרים: “הנה עוד אחת קמצנית". אז זהו, שלא. מפריע לי שאני לא יכולה להעניק לבני הזוג תשורה שתביע כמה אני שמחה בשמחתם. הייתי כל כך רוצה לתת להם משהו שילווה אותם […]

על כחול ולבן, דגלים, גאווה וקערת פסיפס

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 19 מאי 2011 דגל ישראל שהתנפנף לו בינות לדגלים אחרים של מדינות העולם, היה שם בזכותנו. אני זוכרת שחשבתי לעצמי, שאם לא היינו עומדות במינימום שנקבע ע"י התאחדות הספורט  – הדגל פשוט לא היה שם. וזה מילא אותי בגאווה עצומה שטיבה היה חדש  ולא מוכר לי. באתי מבית אנטי לאומני. אני […]

אין לי מולדת אחרת

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 5 אפריל 2011 כשהיינו מעורבים בתאונת דרכים, הבנתי. מילנו, אמצע הלילה, שעה אחת עשרה והבום הזה של שני גופי ברזל נמעכים זה אל זה מפתיע אותנו מימין. מין זעזוע עצום כזה ושקט שאחריו שום דבר כבר לא היה דומה למה שהיה קודם. יצאנו מן המכוניות רק כדי לוודא שאין פגיעות בנפש ושכולם […]

ים, משפחה וקערת רימונים לראש השנה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 1 פברואר 2011 זה התחיל בתנוחה מאוזנת, כשפני לשמש, גופי מופקר לחוסר הבריאות הנהדר והמלטף הזה והגלים מערסלים את הסירה ומטלטלים אותה בעדינות.  הטילטול הזה והליטוף של השמש מביאים את הגוף והנשמה למצב של שלווה כמו מדיטציה. המחשבות מתחדדות, אבל ברכות רבה ושביעות הרצון מתפשטת בכל האיברים. היינו בעיצומו של שבוע חמולתי […]

שוברים את הכלים

פורסם לראשונה ב"תפוז" ב 3 נובמבר 2010 כשעבדאללה הרצף סיים לרצף את כל הבית ואת רוב קירות המטבח, עדיין לא ידעתי כיצד אני רוצה לחפות את "מאחורי הכיריים". ידעתי שאני הולכת, סופסוף, לעשות את הפסיפס שחלמתי עליו, מקרמיקה ושיברי כלים שאספתי, אבל איפה, איך, כמה , לא היה לי מושג. עבדאללה ניסה להבין ולהמליץ מניסיונו […]