הכל התחיל עם עץ המטריות הצהובות שגיליתי יום אחד ברשת. פשוט התאהבתי ♥
לאמן קוראים Sam Spenser  וליצירה שלו קוראים פריחה, Bloom. העץ הזה "פרח" כך בקיץ 2008, בשכונת מגורים נורמטיבית ורגילה בלוס אנג'לס.
מטריות הן אביזר שאני לא אוהבת מבחינה טכנית, אבל מאוד אוהבת מבחינה עיצובית. יש מצב שזה קשור לאהבה הגדולה שלי למרי פופינס?

אני לא יודעת מה סוד הקסם של המטריות. אולי זה קשור לצבעוניות שלהן , כאשר הן מתגודדות ביחד ברחובות העיר או שאולי זה קשור ליכולת התעופה שלהן. כך או כך, אני לא היחידה ולא מעט אמנים ראו את הפוטנציאל של המטריות.

אני מאמינה שההשראה למיצגי המטריות שאראה כאן היא בראש ובראשונה, Cristo, אמן מיצגי הסביבה הענקיים.
בין השנים 84-'91' הוא פיזר 1,760 מטריות כחולות ביפן ו-1,340 מטריות צהובות בארצות הברית במסגרת מיצג שנקרא "המטריות".
המטריות שבתמונה נתלו ביוזמת עירית Agueda, פורטוגל, לכבוד פסטיבל אמנות בעיר, שנערך באוגוסט 2012. המטריות נתלו על גבי כבלים שנמתחו לרוחב הרחוב. המראה פשוט נפלא. לא צויין שם של אמן למרות כל חיפושי ברשת. הצילומים המצויינים נעשו ע"י Patricia Almeida. המיצג שנקרא שנקרא Just Sometimes…  הוזמן בשנת 2010 מהאמן Luke Jerram כדי לקשט פסטיבל אמנות ברוטרדם, הולנד. אלף מטריות צהובות וכתומות צפו על הנחל ובסוף הפסטיבל הן קופלו ונמסרו לעוברי אורח. עד היום ניתן לראות בימי גשם ברוטרדם, את המטריות הצהובות והכתומות הללו מסתובבות ברחבי העיר.
את האמן או היזם של המיצג ,שרואים בתמונה לא הצלחתי לאתר ברשת. כל מה שהצלחתי למצוא זה שזה היה במלון בלאס ווגאס.
גם המיצג המרשים כאן, שנתלה בספטמבר 2013, במלבורן, אוסטרליה, לא חתום ע"י אמן. המיצג נקרא "Spring Umbrellas" והוא הוצג במרכז קניות ברח' Collins בעיר.
ארבעים וחמש מטריות צבעוניות נתלו בקיץ 2012 מעל החצר הימי-ביניימית של טירת Clifford בעיר York באנגליה. המיצג נקרא Umbrella Sky וההשראה הגיעה מצילומי רחובות אירופאים שכוסו גם הם במטריות. מנהלת האתר ההיסטורי סיפרה שזה התחיל בתור בדיחה בגלל הקיץ הגשום. מישהו אמר שצריך לכסות את החצר במטריה ענקית.
המיצג שבתמונה נעשה לפסטיבל הפתוח למוזיקה ב Trästocksfestivalen, ביולי 2009. האמנית Lina Huring רצתה להצביע על השוני בין באי הפסטיבל ועל האדיבות שלהם. המיצג הורכב ממטריות של עוברי אורח שתרמו את מטריותיהם האישיות.
400 מטריות אדומות נתלו בעיר Talca, צ'ילה במסגרת עבודת סטודנטים של שנה חמישית בפקולטה לאדריכלות, בשנת 2009. המטרה של הסטודנטים, Jaime Latorre ו-Pablo Retamal היתה בחינת התנהלות האנשים מול החדירה למרחב הציבורי שלהם. הסבר יותר מפורט מבחינה אדריכלית, כולל שרטוטים אפשר לקרוא כאן.
המעצבת הרוסיה Maria Yasko הכניסה את המטריות פנימה ועיצבה בית קפה במרכז פעילות לכל המשפחה.

בשבוע העיצוב במילנו ב2007 הוצג מיצג של מטריות לבנות עם תאורה שהוזמן מKonstantin Grcic ע"י Ingo Maurer לקשט את המבואה של התצוגה שלו ב Spazio Krizia. בעת פרסום הרשומה כתבתי שהמיצג הזה הוא של Ingo Maurer   כי כל ניסיון למידע נוסף ברשת נתקל בשגיאת 404 מעצבנת. לשמחתי שרון גור המופלאה עדכנה אותי ועזרה לי לתת את הקרדיט למי שמגיע. (נתתי כאן קישור גם למיצג וגם לאתר של האמן. מגיע לו!)

עבדתי מאוד קשה כדי לאתר את היוצרים והאמנים המוצגים כאן. אנשים לא ממש נותנים קרדיט ברשת. מקסימום נותנים קישור לפינטרסט (שהוא שום מקום בהקשר של קרדיט, ביננו) או לאיזה אתר שלקח מאתר שלקח מאתר..
לפעמים באמת אי אפשר לאתר מקור של תמונה או יצירה. מאחר ואני מאמינהש שיש בכל תמונה כוונה ומטרה ואמירה, אני עושה את מירב המאמצים למצוא את האמן, היצרן, הספק, או הצלם של מה שאני מעלה. זה חשוב לקרדיט וזה חשוב גם לגולשים לדעת, להכיר, ללמוד. אם אני לא מוצאת מידע רלוונטי ולו במעט, אני לא מעלה את התמונה.

עוד תמונות של מייצגי מטריות תוכלו לראות בפינטרסט המטריות שלי. חלקן נותרו ללא קרדיט לאמן, לצערי, ולכן לא פורסמו כאן. אשמח אם מי מכם יוכל להאיר את עיני לגביהם.

המוזיקה שהכי מתחברת למטריות, בעיני, היא משנת 52' ג'ין קלי המאוהב ב"Singin' in the Rain":

ואם אתם רוצים גירסא יותר עכשווית לשיר (אם כי פחות רומנטית בעיני), אז יש את Glee:

בפעם הבאה שאתם פותחים מטריה (בואו ונקווה שזה יקרה עוד החורף הזה) תחשבו על הפוטנציאל העיצובי שלה, יחד עם כל אחיותיה שמתרוצצות לידכם ברחוב.