פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 3 מאי 2012

את פריז פגשתי לראשונה כאשר הייתי כבר אישה צעירה לכן לא היה לי כל מידע מוקדם איך לתכנן טיול לילדים בעיר הזו, מה גם שהבר-מצווה בוחר הוא לא בדיוק ילד קטן שיש להעסיקו במיני שעשועים רדודים או ילדותיים. כך, חלק מהתכנון נעשה לפי בחירתו וחלק השלמתי אני, בעזרת ניסיוני ואהבתי לפריז.

מתחם עליסה בארץ הפלאות – מבוך של זכרונות מטיול קודם ♥

ברשומה זו ובשלוש העוקבות אספר לכם על ארבעה פנים של פריז אותם חווינו. שום פן איננו מושלם ובשום אופן אינני מתיימרת לתאר פה מסלול קלאסי לפריז או לומר, רחמנא ליצלן, שזהו כל אשר יש לעשות בעיר הנפלאה הזו. כל שאני מעיזה לעשות הוא לספר לכם מה אנחנו עשינו, כמה נהנינו וקצת על החוויות שלנו.

גדר "קינקס" בדרך ל"צעצוע של סיפור"

ברשומה זו אספר על פריז לילדים וברשומות הבאות, על פריז הקלאסית, על הטבע בפריז ועל פריז המיוחדת והאישית שכל אחד מאיתנו יכול לגלות.

מתחם "צעצוע של סיפור" הוא הרפתקני בחלקו. צעירי נמצא בתמונה, תלוי בין שמיים וארץ. אני מצאתי את המתקן הזה מוגזם בשבילי.

ילד המגיע לפריז, בימינו, איננו יכול לדלג על ביקור ב יורודיסני. בשנת 2001 ביקרנו שם, כל המשפחה. צעירי שמח מאוד לחזור ולבקר שם. אני מצאתי את המקום פשוט מעוצב להפליא ומעודכן בסרטים האחרונים של החברה.

גופי וחבר

רוב המתקנים מתאים לגיל צעיר יותר, אבל ההנאה שלנו היתה גמורה הן בגלל האוירה הקסומה כל כך והן בשל חידוש הזכרונות מן הביקור הראשון. לא תמיד כל המתקנים פתוחים וכדאי לברר באתר של הפארק שנתתי כאן קישור אליו.

מרי פופינס ופרד על הסחרחרה – מתוך התהלוכה ברחוב הראשי של הפארק

יש לוח זמנים של תהלוכות ברחבי העולם הקסום הזה וכדאי להערך בהתאם. הדמויות האהובות של דיסני מסתובבות כל יום ברחבות ומצטלמות עם הילדים המאושרים. מערך משומן היטב ואיכותי למדי של הסעדה ומזכרות שוות מחבק את כל הנ"ל להנאה מושלמת.
ההגעה נוחה מאוד בעזרת הRER.  (הוראות הגעה)

יש, בעולם של דיסני, משהו מאוד קסום אבל קצת התרגלנו אליו, למושלמותו ולמתיקותו. פארק אחר, בו ביקרנו יום קודם סיפק את ההתרגשות, החידוש ובעיקר את ההרפתקאה! למי שלא מכיר, אני מתכוונת לפארק אסטריקס. זהו פארק מים שחוגג את הקומיקס הצרפתי על מלחמות הגאלים ברומאים, כנושא מרכזי והוא מתאים לילדים גדולים יותר. יש גיבורים, הומור,  וסיפורים. הבמה עליה הם מתרחשים היא במת ההיסטוריה העתיקה של העמים, כאשר גאליה (צרפת) היא במרכז העולם, כמובן.

מעבר למתקנים הנהדרים, מערך ההסעדה והקניות משומן ומפתה כמו זה של יורודיסני.

אנחנו ביקרנו בתחילת ספטמבר שזהמחוץ לעונה והפארק פתוח רק בסופ"ש. רוב המבקרים היו בני נוער, זוגות צעירים ורק מיעוטם הורים וילדים. הפארק איננו מתאים לילדים ממש קטנים. מאחר וזהו פארק מים, לא לקחנו מצלמה ורוב התמונות כאן הן מהאתר של הפארק וקצת ניסיונות צילום עם הטלפון.

פארק אסטריקס – לוחם רומאי על הסחרחרה. (לא פשוט לתפוס תמונה כזו. בגלל המהירות והדיליי של הטלפון – תמיד מופיעים ילדים אחרים בתמונה, במקומו)

אפשר להגיע ברכבת, RER, או אוטובוס. אנחנו לקחנו אוטובוס מתחנת המטרו Palais-Royal. באנו ברגל ונכנסנו מרח' ריבולי. מתחת לבניין יש חניון אוטובוסים עם מכונות למכירת כרטיסים וגם אשנב. זמני יציאות אוטובוסים באתר של הפארק.

יומיים כאלו של בילוי שהם, לכאורה, לא ממש פריז סיפקו שלווה לחוות את פריז האמיתית.

חלון ראווה של המשובחים שבגאדג'טים. תענוג לעמוד מול החלון וגם להכנס פנימה. זהירות, ממכר!

למי שלא זוכר (לילות פריז) המלון שלנו ממוקם באזור הסטודנטיאלי של פריז ויש חנויות רבות של אביזרים וצעצועים בדמות גיבורי התרבות החדשים. מצאנו עצמנו מבלים מול חלונות ראווה ובחנויות צעצועים. (בתמונות חנות צעצועים לסטודנטים" בSt.  Michelle)

כל כך רציתי לוותר על ביקור במגדל אייפל. עם כל הסימליות שלו בתדמית של פריז, אני מחזיקה בדעתו של אוסקר ווילד* ולא ממש אוהבת אותו. בנוסף, המקום הפך לבולע זמן כזה שהיה נראה לי חבל להגיע לשם בכלל. אבל לא צעירי יכנע לדעות הקדומות שלי, גם אם הן החלטיות. הזכרתי לעצמי שזה טיול הבר מצווה שלו והתרצתי.

גם לי יש קוים אדומים וסירבתי לעמוד בנחש התור הארוך כדי לעלות לקצה מגדל אייפל. “כשתבוא בפעם הבאה, בלעדי, תעמוד בתור ותעלה" פסקתי. עשינו כמה צילומים שובביים, צחקנו על אחרים שעשו דברים דומים, אך טיפשיים יותר ובסך הכל נהנינו מאוד.

עיקר ההתנייעות שלנו בעיר היתה ברגל כי זו פשוט עיר מושלמת לכך. כשהולכים ברגל, בעת הצהרים וחולפים על פני סנדוויצ'יות, ומסעדות, פשוט אי אפשר לא לעצור לאכול. לפעמים קנינו סנדביצים מפוארים, לפעמים קרפ, לפעמים ישבנו ואכלנו ליד שולחן ולפעמים לקחנו סנדביצ'ים ושתיה ומצאנו פינת חמד להנות בה בשלווה. בכל המקרים השארנו את הארוחה הגדולה והמיוחדת לערב.

צהריים  בגדה השמאלית                                                                                                      ספסל עליו אכלנו אחת מארוחת הצהרים שלנו.

החוויה האחרונה שאספר עליה, יכולה להיות שייכת לפריז הקלאסית, אבל בעיני היא חוויה נהדרת לילדים. הבָּטוֹ מוּשְׁ(סירת זבוב, בתרגום חופשי. חופשי מאוד…). היציאה לסיבוב היא באזור Pont de l'Almaf . צריך פשוט להגיע ולהכנס לסיבוב הקרוב. מי שרוצה לברר פרטים מראש, אפשר באתר של הסירות.

אנחנו יצאנו לשייט אחר הצהריים והיה קריר, השמש סנוורה והתמונות שלנו לא יצאו משהו.
מי שנמצא בפריז בפעם הראשונה – אני מאוד ממליצה לקחת שייט כזה. גדות הסיין מעניינות, שוקקות חיים וסירות מגורים, יש הסברים על כל מה שרואים בשתי הגדות ומי שממש רוצה להתפנק יש גם שייט בערב הכולל ארוחת ערב.

כאשר סיימנו את השייט שלנו, השמש כבר שקעה, הערב ירד ופריז האירה את עצמה ואת דרכנו חזרה למלון כשהיא אלגנטית כתמיד.

לרשומה הבאה
____________________________________________________________________

* אוסקר ווילד היה כל כך מזועזע ממפלצת הברזל שנשתלה במרכז העיר היפה והאלגנטית הזו שהוא הצהיר שהיה רוצה לגור במגדל אייפל עצמו. כך הוא לא יצטרך לראות אותו ונוף פריז יחזור להיות יפה בכעבר…