כמו שסיפרתי לכם ברשומה הקודמת, ה- FuoriSalone ( "מחוץ לסלונה") הוא העיניין הגדול ביותר, הבועט, החדשני, הנשכני משהו. כל העיר חוגגת, חנויות מציגות דברים מיוחדים לשבוע הזה, קמים פופ אפים בכל העיר, יש מייצגים באולמות ואפילו ברחובות. ברשומה הקודמת סיפרתי בהרחבה על הקונספט הזה וחלקתי איתכם את החוויות שלי מה- FuoriSalone במרכז העיר וברובע בּרֶרָה […]
כמו שסיפרתי לכם ברשומה הקודמת, תערוכת הריהוט הוותיקה הפכה לשבוע עיצוב שנחגג כל רחבי העיר. כל מה שמוצג מחוץ לפְייֶרָה ב-Rho, נחשב, פיזית, "מחוץ לסלון" (Fuorisalone), אבל מהותית זה הלב הפועם והבועט של התערוכה ושבוע העיצוב כולו. כל העיר חוגגת, חנויות מציגות דברים מיוחדים לשבוע הזה, קמים פופ אפים בכל העיר, יש מייצגים באולמות ואפילו […]
כמו שהבטחתי ברשומה הקודמת, אספר לכם על החוויות שלי משבוע העיצוב במילנו ואתן קצת טיפים והמלצות. בשנות ה-90 חייתי במילנו, מרכז עיצובי חשוב, אבל לא ממש יצא לי להגיע ל"סלונה דל מובילה" מעולם. לא היה לי זמן. בהתחלה זה היה עומס הלימודים ואחר כך זה היה השילוב בין לימודים וגידול ילד קטן. וביננו, לא ממש […]
את הרשומה הזו אני מתכננת במוחי הקודח כבר כמעט שנתיים. אין לי שום תירוץ קביל למה רק עכשיו היא קורמת עור וגידים. מה שאני יכולה לומר הוא, שהיא לא לבד. היא הפתיחה של סדרה בת חמש רשומות על מילנו. מילנו ותערוכת הריהוט, או אם נדייק ממש – שבוע העיצוב במילנו. זה שבוע שהעיר מלאת אירועים […]
במטרה לספר לכם על שידת הטלוויזיה שלי ועל איך שיפצתי וצבעתי שולחן כתיבה ישן, יצאתי לחפש את מקורות השראתי כדי לבנות סיפור שלם. הם טמונים אי שם בשנות ה-90 שלי, בתקופת לימודי במילנו, כשדָוִידֶה, חברי לספסל הלימודים הזמין אותי למכירת חיסול של קבוצת "אלכימיה" ( Studio Alchimia ) אשר סגרה את שעריה ומכרה את מוצגיה […]
הרשומה הזו פורסמה, בעיקרה, באתר שלא קיים יותר (Love Street) אז ערכתיה מחדש, קצת הוספתי וקצת גרעתי והנה היא מוגשת לכם באהבה. לכבוד ולנטיינס דיי ליקטתי כאן כמה פינוקים גסטרונומיים שאפשר לקשט בהם את השולחן הזוגי שלכם. אני יודעת שבוודאי יתחיל הויכוח שזה חג "לא שלנו" ושיש לנו חג אהבה יהודי והציניקנים יאמרו שכל זה חארטה וכל […]
את א. וע. פגשתי ליד גן הילדים של בתם באחד מישובי לטרון. אני הייתי בדרך למזכירות הישוב כדי להחתים תכניות להיתר והם הביאו את הקטנה לגן. את א. אני מכירה מאז שהיה ילד בכיתה א'. למדתי עם אחיו הגדול. פגשתי אותו שוב אחרי שנים, בתקופה התל אביבית שלי, בתור חבר של חבר של חבר ואת […]
הכל התחיל עם עץ המטריות הצהובות שגיליתי יום אחד ברשת. פשוט התאהבתי ♥ לאמן קוראים Sam Spenser וליצירה שלו קוראים פריחה, Bloom. העץ הזה "פרח" כך בקיץ 2008, בשכונת מגורים נורמטיבית ורגילה בלוס אנג'לס. מטריות הן אביזר שאני לא אוהבת מבחינה טכנית, אבל מאוד אוהבת מבחינה עיצובית. יש מצב שזה קשור לאהבה הגדולה שלי למרי פופינס? […]
אני מתכננת כבר חודשים לשפץ ולצבוע את המטבח שלי. ברור לי שאני אעשה את העבודה בעצמי. למה? א. כי ככה אני. ב. כי המטבח שלי עשוי כל כך רע שצריך לקחת החלטות לגבי כל דלת ודלת בהתאם לעיוות שלה. אני לא בנויה לעשות כאלו החלטות ב"שוּתָף”, שלא לדבר על לתת למישהו אחר להחליט. תמיד צבעתי, תמיד […]
"החיים הם לא שחור ולבן" אמרו לי משחר ימי, בניסיון למתן את ההתייחסות שלי לדברים. “יש בינהם הרבה אפורים" הוסיפו אלו שחשבו שאני לא מבינה את הכוונה. אז ראשית, יש בין השחור והלבן אינסוף גוונים, והם לאו דווקא אפורים, שנית, אני אוהבת את כל הגוונים שבין השחור והלבן, אבל לפעמים החיים הם כן משחק של שחור […]
כשהזמינו אותי לסקר את התערוכה "ללא מעצורים", תערוכה על אופניים במוזיאון העיצוב בחולון, נדלקתי מייד. זה המקום להתוודות. קוראים לי סיגל בן נון ולמדתי לרכב על אופניים רק בגיל 14. (כן, 14 , לא 4) וכך הדבר קרה: כשכל הילדים קיבלו אופני שלושה גלגלים קטנים ואדומים, גם אני ביקשתי. אבא שלי קנה לי אופניים של ראלי. על […]
אני לא סובלת צהוב. כך התכוונתי להתחיל את הרשומה הזו ובעיקר להתנצל על הלקונה הזו. אפילו כתבתי פתיח בפנקס שלי וכך בדיוק הוא התחיל: “אני לא סובלת צהוב" ואז התחלתי להביט סביבי והבנתי שזה כבר כל כך לא נכון. נעלי NADIA של מיה גלזר המוכשרת כשכתבתי את הפתיח בפנקס שלי, בדיוק נעלתי את הנעליים המשגעות […]
הבית קרם עור וגידים, העבודות התקדמו, הקבלנים החלו לסיים את העבודות וריח של התחלה חדשה עמד באוויר. תכנון פנים הבית היה תהליך מעניין וביצועו הווה אתגר לא פשוט במערכת של "שכונת דגמים" מול קבלן ואדריכל ראשיים. צלחנו את התהליך ותבוא הרשומה שתספר עליו. מצאתי את עצמי מתכננת ומעצבת שלט לביתם של ע' וא', לקוחותי. שלט […]
מאז ומעולם היה לי גוון אחד אהוב (סגול) וגוון אחד שנוא (כתום). פשוט לא הבנתי למה המציאו את הגוון הזה ולמה הוא טוב. בתור אדריכלית שעוסקת בעיצוב, אי–אהבת גוון מסויים נראית לי כמו פגם מקצועי. מתוך ידיעה עמוקה הרגשתי תמיד שאין צבע שלא הולך עם צבעים אחרים. אין חוקים, אין מוסכמות. הכל תלוי בשילובים, בכמויות […]
כבר כמה שנים שאני מוצאת את עצמי מחפשת גופי תאורה שעדיין לא עוצבו. מדמיינת דברים שלא ראיתי ובינתיים תלויות אצלי בבית נורות חשופות. רצים לי בראש כל מיני רעיונות שאת רובם עדיין לא גיליתי כיצד לממש. כמה רעיונות כבר מימשתי ואראה אותם כאן. חוץ מאסתטיקה ורעיונות עיצובים מנחים אותי שני דברים. הראשון הוא התפקוד של […]
לכל אחד יש צבע שהוא הכי אוהב. צבע שכאשר הוא מביט בו מתרחב ליבו ואושר קל, או לפחות שמחה מתפרצת, ממלאים אותו. אם עצרתם רגע וחשבתם על הפתיח שליוהרגשתם שהאמירה הזו איננה נכונה לגביכם אז, לדעתי, אתם אחד מן השניים, צבע הוא לא חלק מן האינפורמציה שאתם מתייחסים אליה ומעבדים אותה, או שאתם דווקא עוסקים בצבע כמקצוע […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 6 אוגוסט 2012 זה כבר כמה שבועות שאחותי מזמינה אותי ללכת איתה לים בשבת בבוקר. “מוקדם" היא מבטיחה לי. “למעט זמן" היא מפתה אותי, יודעת שהשבתות שלי מוקדשות לעבודה ( אם כי בקצב אחר, נמנמני משהו) השבת הזו נענתי להזמנה. כמובן שה"מוקדם”, היה קצת פחות מוקדם ממה שחשבנו ו"מעט הזמן" התארך […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 מאי 2012 לפני כמה שבועות פגשתי את א' במסיבה תלאביבית. שתינו עזבנו הכל ונפלנו זו בזרועות רעותה בחיבוק אוהב ששוכח את 20 השנים שלא נפגשנו קודם לו. ימים רבים עברו ונסיבות רבות הפרידו ביננו אבל על אף שלא נפגשנו זמן רב – אנחנו לגמרי ביחד. בדרכנו שלנו, במיוחדות שלנו, גם […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ספטמבר 2011 שהתחלתי לאסוף שיברי כלים במטרה לעשות מהם פסיפס הייתי בטוחה שאני ממציאה משהו חדש. זו חוויה נפלאה ומדהימה שאני מאחלת לכל יוצר. לפעמים הבורות משתלמת… אני רוצה לספר כאן על הראשוניות של חוויית הפסיפס שלי. אין לי כל כוונה לסקור את כל אמני הפסיפס הנחשבים או את כל […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 11 אוגוסט 2011 מאז שאני זוכרת את עצמי קשה לי לתת כסף כמתנת חתונה. אני כבר קולטת אתכם מצקצקים בלשון ואומרים: “הנה עוד אחת קמצנית". אז זהו, שלא. מפריע לי שאני לא יכולה להעניק לבני הזוג תשורה שתביע כמה אני שמחה בשמחתם. הייתי כל כך רוצה לתת להם משהו שילווה אותם […]