ארכיון תגיות: מיחזור

מלי ואני ביום כבשה

יום אחד , לפני כמה שנים, כשדולי הכבשה המשובטת היתה עדיין שם דבר, נפגשנו מלי ואני לבוקר של כבשים. הכרנו דרך פורום הטקסטיל והליבוד בתפוז. מי שקורא כאן בבלוג יודע שהוא מקום מכונן בהיסטוריה הוירטואלית שלי כמו גם כבסיס לקשרים החברתיים שלי. מלי, מעבר להיותה מוכשרת, היא מורה לתפירה ונפגשנו כדי לתפור "כבשה של טילדה" טילדה […]

שלט כניסה מפסיפס – כרוניקה של תהליך יצירה

הבית קרם עור וגידים, העבודות התקדמו, הקבלנים החלו לסיים את העבודות וריח של התחלה חדשה עמד באוויר. תכנון פנים הבית היה תהליך מעניין וביצועו הווה אתגר לא פשוט במערכת של "שכונת דגמים" מול קבלן ואדריכל ראשיים. צלחנו את התהליך ותבוא הרשומה שתספר עליו. מצאתי את עצמי מתכננת ומעצבת שלט לביתם של ע' וא', לקוחותי. שלט […]

איך לתכנן ולעשות בעצמך גופי תאורה משודרגים

כבר כמה שנים שאני מוצאת את עצמי מחפשת גופי תאורה שעדיין לא עוצבו. מדמיינת דברים שלא ראיתי ובינתיים תלויות אצלי בבית נורות חשופות. רצים לי בראש כל מיני רעיונות שאת רובם עדיין לא גיליתי כיצד לממש. כמה רעיונות כבר מימשתי ואראה אותם כאן. חוץ מאסתטיקה ורעיונות עיצובים מנחים אותי שני דברים. הראשון הוא התפקוד של […]

חמישים קסמים של סגול

לכל אחד יש צבע שהוא הכי אוהב. צבע שכאשר הוא מביט בו מתרחב ליבו ואושר קל, או לפחות שמחה מתפרצת, ממלאים אותו. אם עצרתם רגע וחשבתם על הפתיח שליוהרגשתם שהאמירה הזו איננה נכונה לגביכם אז, לדעתי, אתם אחד מן השניים, צבע הוא לא חלק מן האינפורמציה שאתם מתייחסים אליה ומעבדים אותה, או שאתם דווקא עוסקים בצבע כמקצוע […]

רשמים מיום של שמש וים

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 6 אוגוסט 2012 זה כבר כמה שבועות שאחותי מזמינה אותי ללכת איתה לים בשבת בבוקר. “מוקדם" היא מבטיחה לי. “למעט זמן" היא מפתה אותי, יודעת שהשבתות שלי מוקדשות לעבודה ( אם כי בקצב אחר, נמנמני משהו) השבת הזו נענתי להזמנה. כמובן שה"מוקדם”, היה קצת פחות מוקדם ממה שחשבנו ו"מעט הזמן" התארך […]

שמיכה של תום

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 16 יוני 2012 אני זוכרת שקראתי את כל הספרים שיכולתי להשיג והשגתי את כל הספרים שיכולתי לקרוא, בעברית, באנגלית ובאיטלקית. קראתי, למדתי והתכוננתי לאמהות. בכל הספרים ובכל השפות דיברו על הצורך, הפיזי ממש, להכין את הקן, לעצב ולצבוע לקראת בוא העולל. קוראים לזה "קינון". סופר שם שהנשים מרגישות צורך דחוף, בהול, […]

הגיגים על חברות וגם ציפור

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 מאי 2012 לפני כמה שבועות פגשתי את א' במסיבה תלאביבית. שתינו עזבנו הכל ונפלנו זו בזרועות רעותה בחיבוק אוהב ששוכח את 20 השנים שלא נפגשנו קודם לו. ימים רבים עברו ונסיבות רבות הפרידו ביננו אבל על אף שלא נפגשנו זמן רב – אנחנו לגמרי ביחד. בדרכנו שלנו, במיוחדות שלנו, גם […]

פסיפס – עולם של דימיון ויצירה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ספטמבר 2011 שהתחלתי לאסוף שיברי כלים במטרה לעשות מהם פסיפס הייתי בטוחה שאני ממציאה משהו חדש. זו חוויה נפלאה ומדהימה שאני מאחלת לכל יוצר. לפעמים הבורות משתלמת… אני רוצה לספר כאן על הראשוניות של חוויית הפסיפס שלי. אין לי כל כוונה לסקור את כל אמני הפסיפס הנחשבים או את כל […]

מתנה לחתונה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 11 אוגוסט 2011 מאז שאני זוכרת את עצמי קשה לי לתת כסף כמתנת חתונה. אני כבר קולטת אתכם מצקצקים בלשון ואומרים: “הנה עוד אחת קמצנית". אז זהו, שלא. מפריע לי שאני לא יכולה להעניק לבני הזוג תשורה שתביע כמה אני שמחה בשמחתם. הייתי כל כך רוצה לתת להם משהו שילווה אותם […]

אני שונאת שקיות ניילון

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 22 פברואר 2011 אני לא סובלת שקיות ניילון. אני בכלל לא יודעת אם זה ניילון. נדמה לי שלא. נדמה לי שמבחינה כימית אלו שקיות פלסטיק. עוד לפני שזה היה אופנתי או "אוהב כדור הארץ" – שנאתי את השקיות הללו. אמא שלי היתה רוחצת את השקיות ללא הידית והיה נשאר להן ריח […]

החיים אחרי חיריה – רשומה ירוקה + חידה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 7 פברואר 2011 בשבילי חיריה זו מִיזְבָּלֶ'ה. חיריה היתה ההר המרובע הזה שגבה מעט כל שנה וכשהיינו חולפים על פניו, בכביש חיפה תל אביב (היום קוראים לו "הישן" או כביש 4) היינו רואים משאיות נוסעות ועולות במעלהו. הן היו נראות כל כך קטנטנות וחמודות. באמת שלא חשבנו שהן גם מסריחות כמו […]

ים, משפחה וקערת רימונים לראש השנה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 1 פברואר 2011 זה התחיל בתנוחה מאוזנת, כשפני לשמש, גופי מופקר לחוסר הבריאות הנהדר והמלטף הזה והגלים מערסלים את הסירה ומטלטלים אותה בעדינות.  הטילטול הזה והליטוף של השמש מביאים את הגוף והנשמה למצב של שלווה כמו מדיטציה. המחשבות מתחדדות, אבל ברכות רבה ושביעות הרצון מתפשטת בכל האיברים. היינו בעיצומו של שבוע חמולתי […]

דברים מחממים לחורף

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ינואר 2011 אבא שלי היה מלח על אוניות. הוא גם היה בחיל הנחיתה של הפלי"ם.  "בימים שמלחים היו מברזל והספינות מעץ" הוא תמיד אומר. "לא כמו היום שהמלחים מעץ והספינות מברזל" הוא מסביר. בימי הסערה הכי נוראים הוא היה אורז את כל המשפחה והיינו נוסעים ליפו לראות את הסערה. אני לא […]

מיחזור נייר יכול להיות תענוג גדול

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 14 דצמבר 2010 אני לא יכולה לסבול פיסת נייר הזרוקה בפח אשפה הרגיל. נראה לי כזה בזבוז. אצלנו בבית אוספים את הנייר באדיקות רבה ומפנים אותו למיכלים המתאימים. זאת, כמובן לא לפני שהדפסנו משני צידי הדף (טיוטות להגהה, שרטוטים לשדרוג וכ"ד) לאחרונה גברה בי התחושה שאני רוצה למחזר את הנייר הזה […]

"כל יום, כל יום, אני מאבדת בחור יפה ברחוב"

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 7 דצמבר 2010 זה היה בוקר נעים ושמשי ואני מצאתי עצמי בסופו של סיור במוזיאון תל אביב. מן הסתם ברחתי מהלימודים ב"סדנא" או אולי היה לי "חלון" במערכת. כשנכנסתי לחנות המוזיאון הוא חלף על פני בפעם הראשונה וכשיצאתי משם הוא חלף על פני שוב, כשוכח דבר מה וחוזר לפטפט עם מנהלת החנות. בחור מרשים […]

דוּדָא לקרוֹשֶׁה

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 9 נובמבר 2010 אני צועדת ארבע פעמים בשבוע. קצת יותר משעה כל פעם. אני צועדת בשדות שמאחורי המושב. בלי מוסיקה באוזניים ובלי אף אחד שמדבר איתי. אני אוהבת לשמוע את השקט. זה נותן לי הרגשה של מרחב, של אין סוף אפשרויות . השקט מאפשר לי לחוש את המיקום שלי במרחב. אני […]

שוברים את הכלים

פורסם לראשונה ב"תפוז" ב 3 נובמבר 2010 כשעבדאללה הרצף סיים לרצף את כל הבית ואת רוב קירות המטבח, עדיין לא ידעתי כיצד אני רוצה לחפות את "מאחורי הכיריים". ידעתי שאני הולכת, סופסוף, לעשות את הפסיפס שחלמתי עליו, מקרמיקה ושיברי כלים שאספתי, אבל איפה, איך, כמה , לא היה לי מושג. עבדאללה ניסה להבין ולהמליץ מניסיונו […]

מתחילים….

פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 28 אוקטובר 2010 אני סיגל בן נון. אני אדריכלית. מעצבת. יוצרת בחומרים שונים. אוהבת צבע. אספנית. ממחזרת סדרתית. ירוקה. עכשיו אתם צריכים למלמל לכיווני: "אוהבים אותך, סיגל…" מורי ורבי משכבר הימים, אדר' אליעזר פרנקל, נהג לומר שהאדריכל הוא "איש רנסנס" קלאסי. איש אשכולות שמבין ומכיר את כל התחומים של הבניה. יודע […]