לכבוד הפסח, הקרב ובא אלינו, רציתי להביא לכם מתכון מנצח וקל להכנת גפילטע פיש. העולם מתחלק לשני סוגי אנשים, אלו שאוהבים גפילטע פיש ואלו שמזועזעים מהמאכל הזה עד עמקי נשמתם. אמא שלי היתה שייכת לקבוצה השניה ועד היום אני זוכרת את הבעת המיאוס על פניה כשהסבירה לי שמדובר בקציצת דגים מתוקה עם סוכר. למרות מוצאי […]
לפני כמה זמן השתעשעתי לי בהכנת עוגה שיוצאת מאוד מרשימה למרות שבסך הכל היא עוגה בחושה. "בסך בכל" כי באמת שלב ההכנה של הבלילה והאפיה בכלל, הם באמת פשוטים, פשוט רגילים. ההתעסקות באה בין לבין אבל התוצאה שווה כל מאמץ, אז הסכיתו ושימעו. הכל התחיל בחג ההאלווין האמריקאי לפני שנתיים כשראיתי ברשת עוגה עם דלעת […]
"החיים הם לא שחור ולבן" אמרו לי משחר ימי, בניסיון למתן את ההתייחסות שלי לדברים. “יש בינהם הרבה אפורים" הוסיפו אלו שחשבו שאני לא מבינה את הכוונה. אז ראשית, יש בין השחור והלבן אינסוף גוונים, והם לאו דווקא אפורים, שנית, אני אוהבת את כל הגוונים שבין השחור והלבן, אבל לפעמים החיים הם כן משחק של שחור […]
הרשומה הקודמת הסתיימה בברוסקטות שאכלנו לארוחת הבוקר האחרונה בלב ים. היום הוא היום השביעי להרפתקאתנו הנפלאה ולמרות השמיים הקודרים והחופש המתקצר ליבנו היה טוב עלינו. בעיקרון, ניתן לומר שהיום הזה עומד להצטיין מבחינה גסטרונומית ולמי שאיבד את הספירה, מדובר ביום שישי בשבוע ונכון לנו ערב שבת מיוחד. הרוח היתה חזקה, הים היה גבוה, הגלים טלטלו […]
ההפלגה שלנו מתקדמת בהתמדה אל סיומה וברשומה הקודמת ראיתם כיצד השמים מתקדרים מסביבנו וחשרת עננים מאיימת מלווה אותנו בים. אני חייבת לומר שאני ממש לא שייכת לקבוצת האנשים שמחבבים חורף, אפרוריות או קור וגם התמונות יוצאות, בדרך כלל, פחות טובות. עם זאת, חבורת ספנינו היתה כל כך מרנינה עד שלא הקדשתי תשומת לב לעובדה שהייתי […]
כשואלים אותי איזה אוכל הייתי לוקחת לאי בודד אני מייד עונה: “בננות" למרות שברוב האיים הבודדים יש עץ בננות, לפחות לפי הציורים… כשמרשים לבחור שני מאכלים אני בוחרת לקחת איתי תפוחי אדמה, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר ואולי לעוד כמה. http://notebookworthy.wordpress.com/2009/08/06/american-tart-banana-strawberry-blueberry-galette/ אני אוהבת בננות בכל מצבי הצבירה שלהן. מרגע ההבשלה ועד מצב ה"דבש" (ולא, […]
אני לא סובלת צהוב. כך התכוונתי להתחיל את הרשומה הזו ובעיקר להתנצל על הלקונה הזו. אפילו כתבתי פתיח בפנקס שלי וכך בדיוק הוא התחיל: “אני לא סובלת צהוב" ואז התחלתי להביט סביבי והבנתי שזה כבר כל כך לא נכון. נעלי NADIA של מיה גלזר המוכשרת כשכתבתי את הפתיח בפנקס שלי, בדיוק נעלתי את הנעליים המשגעות […]
תמיד שנאתי פיצה. נעורי היו כל כך בשכבר הימים ואני זוכרת רק פיצה אחת בשם רימיני שהיתה עליה יציקה של גבינה צהובה וכבדה שהייתה נמתחת כמו גרבי ניילון צהבהבות ולא היתה, לאוכל אותה, שום יכולת ניתוק מהמשטח הצמיגי הזה. פשוט מאכל שלא היה ראוי, בעיני, למאכל אדם. אחר כך נכנסו לשוק עוד פיצות, אבל אני […]
***רשומה מוזמנת*** האביב הזה עם ניחוח הקייץ העולה ממנו, מביא אותי כל שנה לאותה ההתלבטות. האם לפרסם רשומה על לימונים, כי העצים כורעים תחת עומס הפרי, או על עוגות גבינה. בעודי מתלבטת ביני וביני, עדיין לא העל הנייר או המסך, ע' צלצלה אלי להזמין אותי להשתתף בסדנת עוגות גבינה של אסטלה. אסטלה מארחת בלוגריות לכבוד […]
בוקר אחד ר' הודיעה לי שאנחנו הולכות לסדנת בישול בוכרי. שתינו זקוקות לקצת זמן לעצמנו, בלי בית, בעל וילדים ולכן היא רשמה אותנו לסדנה שארגנה קבוצת חברים בפייסבוק הנקראת המטבח שלנוהם מארגנים לעצמם סדנאות בישול בתחומים שונים ואני זכיתי להיות מוזמנת לזו. אני אוהבת ללמוד. לא במובן של ללכת לבית ספר ולעשות מבחנים או לכתוב […]
את י' וק' הכרנו בשכבר הימים התלאביבי שלנו. ביחד מילצרנו את עצמנו לדעת, בילינו, גרנו בדירות שכורות ואהבנו את החיים. בחתונה של י' וק' הסתבר שאני מאלו שבוכות בחתונות. מה זה בוכה, ממררת את עצמי לשלולית…. בסוף החתונה שיחקנו ה"קדרים באים" בבריכה של המקום ואחר כך א' שכח את בגד הים שלו במלתחות. יש דברים […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ספטמבר 2012 הלחם הראשון שלי היה חלה אותה אפיתי ביום שישי אחד, בשכבר הימים במילנו. עד עכשיו עולה בי זיכרון הריח שעלה מן התנור ומילא את דירתנו הקטנטונת, והמשיך למלא את חלל המכונית בנסיעה אל מעבר לקצה השני של העיר למפגש עם חברים ישראלים בעיירה אחרת. והחמאה שנמסה אל חלת הבתולין […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 26 אפריל 2012 "מה זה?" שאלתי את המוכרת בשוק כשאני מצביעה על עשב, ממש שיח, שהיה מונח באחת הערימות. " Cima di Rapa” (צִ'ימָּה דִי רָאפָּה) היא ענתה והסבירה לי כיצד להכין, עם "צמרת הלפת" הזו, רוטב לפסטה. אני מאמינה שבתחילה היא הסתכלה עלי בעיין קצת עקומה כי שאלתי שאלות טריוויאליות, […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 27 ספטמבר 2011 בישול איטי יש לו איזה קטע. הריח מתפשט בבית לאט לאט אבל ביסודיות ובני הבית מתקבצים מידי פעם, שואלים מה בסיר, חוקרים, מסניפים ותוקעים מידי פעם כף וטועמים. הולכים ושבים לעיסוקים ושוב מוטרדים ממנו בעקבות הריח שמפתה אותם לשוב ולהתקרב . בישול איטי מאריך את הסקרנות ובונה את […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 8 יוני 2011 יש שני חגים שאני כל כך אוהבת לראות בהם את הילדים הולכים לגן ולבית הספר. פורים ושבועות. בפורים כולם ממשים פנטזיות זמניות, מלכות וגיבורים. בשבועות כולם לבושים לבן, כשזרי פרחים מעטרים את ראשם ובידם טנאים בהם הם כל כך גאים. עוד דבר שהפך את החג הזה לחג מדהים […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 12 אפריל 2011 יש לי עוזרת בית מקסימה. מקסימה בהמון מובנים, אבל לנקות היא לא יודעת. מה בסך הכל אנחנו מבקשים שיהיה בעוזרת הבית שלנו? שתהיה ישרה ושאפשר יהיה לסמוך עליה ולא לפחד להשאירה לבד, שהיא לא תשבור, שתהיה נעימה, שלא תגנוב ואצלי בבית, חשוב מאוד שהיא תאהב בעלי חיים (שני כלבים, […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 28 מרץ 2011 יש הרגשה של התחדשות באויר. זה התחיל ביום שישי בבראנצ' מדהים ב"שלוותה" בנמל תל אביב, שארגנו דודי ונעמה מ"בייגלה" למען עמותת"לשובע" . שמש ומעשים טובים תמיד עושים לי שמח בלב וגם בירה מול הים ואוכל טוב… התמכרתי לשמש, לבירה ולפורמלג ורותם המקסימים. זו היתה פתיחה מלכותית לסופשבוע שיקדם שבוע נפלא ונהדר. בשבת […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 מרץ 2011 בשלהי שנות השמונים עם שלם של נוודים חסרי בית חיפש דירה, בדיוק כמוני, ועל כל מודעת השכרה ענו עשרות אנשים. באחת הדירות היה כל כך דחוס ב"רוציםלהיותהשותפשלך" עד שהועברה בין כולם מחברת בה כל אחד היה צריך לכתוב שם וטלפון, סתם כך בין אחד הדפים שלה. בלי לדבר […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 17 ינואר 2011 אבא שלי היה מלח על אוניות. הוא גם היה בחיל הנחיתה של הפלי"ם. "בימים שמלחים היו מברזל והספינות מעץ" הוא תמיד אומר. "לא כמו היום שהמלחים מעץ והספינות מברזל" הוא מסביר. בימי הסערה הכי נוראים הוא היה אורז את כל המשפחה והיינו נוסעים ליפו לראות את הסערה. אני לא […]
פורסם לראשונה ב"תפוז" בתאריך 23 נובמבר 2010 "הערומצ'יקים עברו דירה" שמעתי את אחד מהחברים של הבן שלי מכריז מהמושב האחורי של המכונית. הורים "כפריים" עסוקים תמיד בהסעות למקומות הבילוי. מי מסיע? מי מחזיר? אלו הנתונים שיקבעו אם יש בילוי או לא. הפעם אני החזרתי ולקח לי שתי שניות להבין במי מדובר. משעשע לחשוב איך דברים […]